| ברשימה זו תמצאי כמה תקשורים, מאמר ושיחה על מרים המגדלית. רוב התרגומים נעשו מתוך הסקרנות האישית שלי ובתרגום חופשי (זה אומר שלא עברתי על זה שוב כדי למצוא טעויות ושלפעמים השמטתי קטעים שנראו לי מיותרים ובחרתי לקרוא לישו – ישוע. |
1. חוטי נשמה/פמלה קריב/תרגום נועה ברקת 10.7.2022
פמלה קריב (1968) היא סופרת ומטפלת הולנדית. בעלת דוקטורט בפילוסופיה של המדע. היא מציעה סדנאות, וריטריטים ברחבי העולם המתמקדים בצמיחה פנימית, תודעת ישוע והמעבר ממודעות מבוססת אגו למודעות מבוססת לב.
חברים יקרים,
אני מרים המגדלית. מברכת את כולכם. אתם חיים בתקופת מעבר שאינה מוגבלת רק לעולם הסובב אותכם, אלא גם מתרחשת בתוככם. אתם עוברים באופן פעיל אל האני הגדול יותר שלכם. האני הזה לא קשור לזמן ולמרחב, אלא הוא חופשי, בלתי מוגבל, ומסוגל לפרוש כנפיים ולקבל תובנות, אנרגיה וידע מהממדים האחרים שבהם הייתם פעם בבית. העושר של המורשת הזו נמצא כעת יותר ויותר בהישג ידכם, כי אתם מתרחבים פנימה, הופכים עצומים יותר, מרווחים יותר. התודעה שלכם חוצה יותר ויותר גבולות.
המרחב הזה מתרחש דרך העבודה הפנימית שלכם, על ידי הנכונות ללכת בנתיב הנשמה, וגם על ידי חיפוש פעיל של החושך בתוככם. כתוצאה מכך, המודעות שלכם גוברת ואתם הופכים להיות יותר ויותר מי שאתם באמת. אתם יוצרים את המעבר מאישיות ארצית – קשורה לזמן ולמרחב, ומוגבלת על ידי העידן והתרבות שבהם אתם חיים – לאישיות-נשמה: אישיות השואבת השראה מרמת הנשמה ושנמצאת במגע עם הרבה יותר ממדים.
בדיוק בגלל שאתם מבצעים את המעבר הזה, והנשמה שלכם מתעוררת בגוף הזה, במהלך החיים האלה, חיים קודמים צפים בתודעתכם, או דרך רגשות – לפעמים מעורפלים – או דרך תמונות או זיכרונות. הסיבה פשוטה מאוד: החיים הקודמים שלכם עדיין חיים. אותם א-נשים שהייתם, בכל אותם זמנים ובכל אותם מקומות, אינם באמת מתים: הם חוטי נשמתכם שעדיין חיים בממד אחר. לכלי שהוא הנשמה שלך יש הרבה חוטים, וכל אחד מהאישיות שפעם הייתם מהווה אחד מהחוטים האלה. מהמקומות שבהם הם נמצאים כעת, הם קולטים אור מרחוק והאור הזה הוא את/ה בזמן הזה.
אותם חיים קודמים חשים מה עדיין לא פתור, מה שעדיין כואב והובן לא נכון בזמנים שבהם חיו. כל מה שלא פתור כעת יש לו הזדמנות להיות מובן ולהיות ברור, כך שכאב ישן יכול להשתחרר. כאשר אתם מבצעים את המעבר למודעות עצמית גדולה יותר, אותם חלקים בנשמתך, שהרגישו אבודים בחיים הקודמים, ימצאו את דרכם אליכם בחייכם הנוכחיים. ולפעמים, יתמודדו עם רגשות קשים ואפילו חסימות. הם חוזרים בזמן ובמרחב כדי לדפוק על הדלת כי הם מרגישים שיש לכם את היכולת לגאול אותם.
כדי לעשות את העבודה הזו באמת, וכדי שתתקיים גאולה אותנטית, עליכם קודם כל להיות מודעים לעובדה שאתם אישיות ארצית ובו בזמן נשמה. לחיים האלה יש פוטנציאל להציע את ההזדמנות לשלב יחד כל מיני היבטים ישנים של עצמכם. ובכל אותם היבטים, בכל אותם חיים קודמים, יש משהו יפה, משהו מיוחד: כישרון ייחודי, אנרגיה, זוהר שיש לו משהו יוצא דופן להוסיף לכם וגם לעולם.
כל ההיבטים הייחודיים האלה רוצים להתממש כעת. חלקם, כביכול, נקטעו בשלבי הניצן שלהם. התנאים אז לא היו מתאימים, ולפעמים היה עליכם לחוות את הדינמיקה של אנרגיות החושך והאור על כדור הארץ לפני שתוכלו להבין את ההיבטים הללו בצורה מלאה יותר. כל מה שננעל בטראומה מחפש גאולה והתחדשות, ולכן, מסיבה זו, לפעמים יש צורך שתסבלו, אבל זו אף פעם לא המטרה.
חשוב להבין שיש לכם את היכולת, הכוח, לשחרר ולגאול את עצמכם. יש לכם את המרחב בלב ובנשמה לשחרר את החוטים הישנים האלה בהיסטוריה של נשמתכם, כך שהפירות והכישרונות של החוטים האלה יהיו חופשיים סוף סוף. עדיין לא הבנתם עד תום את העובדה הזו, כך שאתם עלולים להיות המומים מהכאב, מהאנרגיה החסומה של העבר, עד שאתם מאבדים את האומץ. אתם לא מאמינים בעצמכם וביכולות שלכם כמרפאים.
התודעה היא הכוח הגדול ביותר שיש. הכול נובע מהתודעה. אם זה מבלבל זה בגלל שבעולם הארצי, כוח קשור לעתים קרובות יותר לעשייה ולפעולה מאשר עם מה שנתפס כתודעה בלבד. זו טעות גדולה, כי עשייה ומשחק שלא ניזונים מתודעה, מובילים לכאוס וחוסר איזון.
זה משהו שאפשר לראות בבירור על פני כדור הארץ. יש כל כך הרבה כאוס וחוסר איזון כי יש כוחות שאינם מונחים על ידי ידיעת הנשמה ועל ידי אהבה. לעתים קרובות יש כוחות עיוורים שהם מאוד נפיצים, אבל הם בעצם חסרי אונים. בסך הכול, הם לא חזקים בכלל.
תודעה פתוחה לרווחה חובקת הכול, לא מחלקת דברים ל"טוב" או "רע". תודעה פתוחה היא סקרנית מאוד; רוצה לחקור הכול ורוצה ללכת תמיד פנימה אל ליבת הדברים. תודעה פתוחה אינה אומרת "לא" לרגשות קשים. היא רוצה להיכנס פנימה ולהבין מדוע, כי התודעה הזו מודעת עמוקות לאהבה חובקת כול.
התודעה הארכיטיפית, שהיא תודעת הליבה של חיי האל, בטוחה באהבה זו והיא מחפשת את האור שמאחורי הכול ואת מה שיש לו צורך באור. היא עושה הבחנה בין בגרות לחוסר בגרות. מאחורי הגילויים הרבים של "רוע" עומד ילד במצוקה ותודעה רחבה יודעת זאת.
אתם יכולים לעבוד עם עצמכם באותו אופן. להתקרב לכאב שלכם, לפצעים שלכם מתוך תודעה פתוחה, זה הדבר הכי חזק שאפשר לעשות. מכיוון שכאשר אתם פתוחים לאהבת עצמכם על ידי התבוננות בעצמכם בראש פתוח, טרנספורמציה מתרחשת בו זמנית במקומות שבהם זה כואב. זה נותן תחושה של רגיעה ושל חזרה הביתה, וזה בעצם ריפוי. ריפוי אינו להפוך דברים ל"טובים יותר", או לתקן בעיות, או לשים פלסטרים על טראומה. זה להיות נוכחים בתודעה מלאה וטהורה כך שאתם מתחילים להבין בהדרגה מדוע דברים מתרחשים כפי שהם.
אני מזמינה אתכם להיכנס לשדה הזה של "אהבה מודעת" או "תודעה אוהבת" בתוככם ולדמיין שכל תאי הגוף שלכם פתוחים לאנרגיה הזו, שהיא למעשה הנשמה שלכם. יש לה את האנרגיה של הבית, של המקור שלכם. חפשו צבע, או תחושה מסוימת, וחושו שבתחום הזה חיה ודאות עמוקה: הוודאות שבסופו של דבר הכול אינו אלא אהבה. הכול מוצא את מקומו, הכול בסופו של דבר חוזר הביתה. במהותה, התודעה הזו משוחררת מכל דאגות. היא יודעת את עומק הכאב והאובדן שאפשר לחוות כבני אדם, אבל היא גם יודעת שכל זה יסתיים, שכל החלקים יחזרו הביתה מועשרים במסעם בזמן ובמרחב.
הרגישו את עצמכם עכשיו מתחזקים . התרכזו בישותכם הפנימית והרגישו עוגן בבטן או בצ'אקרות התחתונות. אפשרו לאנרגיית ריפוי לרדת עד לצ'אקרת השורש שלכם. הרגישו עד כמה אמא אדמה מאושרת כאשר אתם מכירים את נשמתכם; אמא אדמה רוצה לתמוך בידיעה הזו. נשמו מעומק הבטן והרגישו איך אתם בטוחים בשדה האהבה הזה, מה שאנשים יעשו איתכם או נגדכם, השדה הזה נשאר בלתי ניתן לערעור, הוא נצחי.
אני רוצה לעודד אותכם לבקר במקום חשוך בתוככם שמוכן לגאולה. חלק מהדברים עשויים להיות חבויים רחוק מדי ועדיין אינם מוכנים לגאולה. אבל יש חלקים שמוכנים וכאילו יושבים בדיוק על הקצה ורוצים לצאת לחופשי, כדי ששמחת החיים המקורית שנותרה תקועה בכאב הזה או הטראומה הזו תוכל להשתחרר. אתם צריכים את החלק הזה של עצמכם, שמוכן לשחרור, כדי להיות יותר שמחים ואופטימיים, עודדו אותו לצעוד קדימה לתודעה שלכם.
דמיינו את החלק הזה של עצמכם בצורה של דמות, או אנרגיה, או צבע, סמל – מה שבא לכם. אתם יכולים גם להרגיש את זה בגוף, אבל דמיינו עיניים, ודמיינו שהעיניים האלה מבטאות את הדמעות שלכם, או את הכעס, התסכול וההתנגדות שלכם. או אולי אתם רואים משהו מאוד קלוש וסתמי שעדיין לא יכול לבטא את עצמו היטב. מה שזה לא יהיה, ברכו אותו מיד ונסו לא לשנות אותו; פשוט גירמו לזה להרגיש רצוי. ייתכן שהחלק הזה בכם נמצא בחושך הרבה מאוד זמן. ועכשיו, אולי, עליו קודם כל להתרגל לתשומת הלב שלכם. האור יכול להכאיב בהתחלה ועלול ליצור תחושת פחד או בושה כאשר חיית כל כך הרבה זמן כסוד אפל. לכן טוב לשאול את החלק הזה מה אפשר לעשות בשבילו.
שימו לב כמה אתם רגועים. לא משנה כמה כאב או אי נוחות מקרינים מהחלק הזה של עצמכם, אתם נמצאים במקום של הבנה ומרחב. לא צריך לעשות משהו, רק להיות נוכחים. הבטיחו לחלק הזה שלכם שאתם הולכים לבצע את מה שהוא מבקש מכם, כל מה שהוא חפץ; שתעמדו בציפיות שלו ככל האפשר.
כשאתם עושים את העבודה הפנימית הזו, הרשו לעצמכם להיות מונחים על ידי מה שאותו חלק פצוע צריך ורוצה. חישבו על כך כעל משחק שאתם משחקים עם ההיבט הזה של עצמכם. הנשמה נמצאת בממד שאינו תלוי בזמן הארצי ולעתים קרובות יש לה חוש תזמון טוב יותר מאשר התודעה האנושית, שרוצה לפעול עכשיו, ולראות תוצאות מיידיות בעולם החיצון.
הדינמיקה והקצב של חיי הרגש אינם פועלים בקו ישר מסודר. הכלים הטובים ביותר לשינוי הם סבלנות והבנה וחמלה. וכשאתם יכולים לתת אותם לעצמכם בלי שום ציפייה, בלי לדאוג לתוצאות, דברים קורים בלי שאתם מנסים לגרום להם לקרות. זהו הכוח הגדול של תודעה טהורה, נוכחות טהורה: היא עושה מה שהיא עושה בלי לדחוף.
אם החיים שלכם על כדור הארץ היו מעוגנים יותר בתודעה, העולם היה מקום שונה מאוד. אנשים היו מכוונים יותר למרחב הפנימי שלהם ונשארים פתוחים וערניים, ובתודעה הפתוחה והערנית הזו, השראה חדשה תבעבע ללא מאמץ. מלב טהור, הייתם מגיעים למסקנה ש: "זה מה שאני רוצה לעשות, זה מה שמשמח אותי." החלטה כזו תמיד תתרום לרווחתם של כל האנשים ושל כדור הארץ.
התודעה הזו שתיארתי, כשהיא מיושמת בחיים שלכם כתוצאה מעיבוד טראומות ישנות, לא משפיעה רק עליכם. כאשר לוקחים את הצעד הזה אחורה, פנימה, וחווים את כוח התודעה בחייכם, גם שדה התודעה על פני כדור הארץ, השדה הקולקטיבי, משתנה. לא משנה כמה קטנה ומזערית התרומה שלך נראית לך , זה עדיין הבדל גדול. שערים חדשים נוצרים באמצעות העבודה שאתם עושים, כך שיהיה קל יותר גם לאחרים לעשות זאת. אתם נותנים דוגמה.
אני רוצה להודות לך על נוכחותך ועל מסירותך לעבודה פנימית זו. זה מאד משמעותי לנו, לעצמך ולכדור הארץ. תודה רבה לך.
© פמלה קריב תרגום מאת מריה באס ופרנק טהאן
פמלה קריב מתקשרת את מרים המגדלית/תרגום סמדר ברגמן
באתר של סמדר ברגמן אפשר למצוא כמה וכמה תקשורים נוספים וחשובים של פמלה קריב, בינהם:
2. האמת על מרים המגדלית/ נטלי גלסון/ תרגום נועה ברקת
נטלי גלסון היא מתקשרת, סופרת, מנחת סדנאות, מנטורית רוחנית ומייסדת בית הספר הקדוש של OmNa. נטלי מתקשרת כבר למעלה מ-18 שנים ומקדישה את חייה לסייע לאחרים להתעורר לאור הבורא. נולדה וגדלה בוויילס, מתגוררת בגלוסטר, בריטניה. עם בעלה ובנה.
נטלי: ביקרתי כעת פעמיים בסנט-בום, מערה בדרום צרפת שבה נאמר שמריה מגדלנה חיה לאחר הצליבה. המערה נמצאת על צלע הר, יש לעלות בעלייה תלולה של כ-45 דקות, דרך יער נפלא ומלא חיים, כדי להגיע למקום הקדוש הזה. לפני הכניסה למערה, התחלתי לתקשר עם מריה מגדלנה כדי לגלות את מטרת הביקור שלי ומדוע אני מודרכת לבקר במערה. לאחר הביקור השני שלי קיבלתי חוכמה חדשה ומעודכנת ממריה מגדלנה, שהרגשתי צורך לחלוק אותה פעם נוספת עם כל מי שמוכן לקבל.
מריה מגדלנה: זה כבוד להתחבר איתך, ואני מרעיפה עליך את הרטטים של האלה האלוהית והאלה איזיס. עוד בילדותי לבשתי את סמל נחש הזהב. סמל של חניכה בתורת הנשית האלוהית והאלה איזיס. הייתי ונשארתי כוהנת גדולה של מסדר האלה איזיס המוקדש לכוח, לקסם ולאהבה של הצורה הטהורה ביותר של האלה הקדושה. בזמן שכיבדנו וגילמנו את האלה הקוסמית, טיפחנו גם את האיזון בין הגברי האלוהי והנשי האלוהי בתוך הישויות שלנו, תוך הכרה באיחוד הקדוש הזה כאמת וככוח היצירתי שלנו. אני, מריה מגדלנה נחנכתי לתוך מסדר המגדליות, דבר שקידם את התפתחותי הרוחנית ואת ההבנה והחוויה שלי בתודעת המשיח, אנרגיה פעילה, מרפאת ויצירתית של יקום הבורא. כל שלב בילדותי הוקדש לאיחוד שלי עם הבורא ולגלות כיצד אני יכולה להיות לשירות על ידי הקשבה לקול ההדרכה שבתוכי.
ההכשרה שלי סללה את דרכי לאיחוד שלי עם ישוע, וגם הכינה אותי להמשיך את הידע המשותף לשנינו, לאחר צליבתו. הידע נולד מאהבה וניתן באהבה, וייצג את האיחוד של התנודות הגבריות והנשיות של הבורא בהרמוניה ואחדות. …
בזמנים שבהם ישוע שיתף את תורתו, גם אני הייתי מקבלת את אותן הורדות אנרגיה והשראה. כנציגה של הנשיות האלוהית, פעלתי כעוגן, שיבסס את האנרגיה המקודשת לתוך כדור הארץ ותודעת האנושות.
לאחר עלייתו של ישוע השמיימה המשכתי לחלוק עם אחרים את התורות המפורטות ואת שיטות הריפוי שקיבלתי. אחת המטרות הגדולות ביותר שלי באותה תקופה הייתה לחלוק את חוכמתי ממסדר האלה איזיס, מסדר המגדליות וישוע במדינות אחרות. ידענו שיש לנו חברים במרחקים שעדיין לא פגשנו, ושהם מחכים לקבל את האנרגיה והחוכמה שישוע והקהילה שלנו פיתחו. המשימה שלי הייתה לשמר את התורות לדורות הבאים. הכיוונים והמטלות האלוהיות שנתן לי הבורא נראו אינסופיים באותה תקופה. הייתי אמורה לפתח את נוכחותה של האלה ולהזכיר לרבים את המיזוג של הגברי האלוהי והנשי בתוכם כדי לטפח את העולם, כמו גם לרפא הרס שהתרחש באנושות עקב אי הבנה כאשר ישוע עזב את כדור הארץ. הייתי אמורה להפיץ קודים אנרגטיים, תבניות וריפוי, כמו גם מגילות פיזיות, חפצים, כלים וקריסטלים בעלי ערך רוחני במקומות קדושים מסוימים ברחבי העולם. מטרתי הייתה לתמוך בשימור והמשך הריפוי וההתעוררות שהחלה. לא עשיתי זאת לבד שכן רוב הקהילה הקדושה שלנו שעטפה את ישוע, טיילה איתי. גברים, נשים, ילדים ואפילו כמה מהחיות שלנו. ישוע עצמו היה שם לפעמים בגוף האנרגיה שלו והציע מילות חוכמה ותובנות כדי לעודד אותנו.
היה לי עוד תפקיד יפה מאוד, תפקיד שכל יום ריפא את שברון הלב שלי של אובדנו הפיזי של ישו, למרות שהבנתי את הנחיצות של העניין. התפקיד הזה עודד אותי להיות נחושה להשיג את המשימות שנתן לי הבורא האלוהי תוך מילוי ימי באהבה וצחוק. לדעתי, זה התפקיד הכי קדוש של אישה. קיבלתי את המתנה להיות אמא. שרה הייתה הסמל של החיבור שלנו. מתנה קדושה לכדור הארץ ולי. היא נשאה שמות רבים, גביע הזהב, הגביע הקדוש, אוצר הגביע, נחש הזהב וחיבור האלוהות להגשמה.
שרה כבר נולדה כאשר ישוע עבר את הצליבה והתחייה. כשהתחלתי את מסעותיי הייתי בהריון עם הבת השנייה שלנו שהיה אמורה להיוולד בצרפת ושמה מאיה.
המטרה שלנו כשהגענו לדרום צרפת הייתה להתחיל בתהליך של הפצת המגילות, הכלים והתבניות הקדושות האנרגטיות והפיזיות הרבות שהיו ברשותנו. אלה היו אמורים להינתן לאנשים ספציפיים ולהיות מוסתרים במקומות מסוימים כדי לשמור על ביטחונם. קיבלו את פנינו ותמכו בנו חברי מסדר האלה איזיס המוקדש לנשיות האלוהית. נשים וגברים אלה בעלי יופי פנימי עמוק תמכו במשימה שלנו, כמו גם ביצירת מקום בטוח ללידתה של מאיה. מאוחר יותר מקום המקלט שלנו היה מערה בדרום צרפת הידועה כיום בשם גרוטו סנט בום. המקלט הזה היה נחוץ כדי להבטיח את שלומם של שרה ומאיה, הן מבחינה אנרגטית והן מבחינה פיזית. רצינו גם לחנך אותן בתורתנו כדי שימשיכו בשנותיהן הבוגרות את מה שהתחלנו עם ישוע.
היה לנו צורך להיות מוגנות הרחק מהעולם החיצון שכן שרה הייתה רגישה מאוד, היא החזיקה והקרינה תודעת ישוע טהורה כל כך, ובכל זאת כילדה יכלה בקלות לספוג את האנרגיות שהפיקו אחרים. אם האנרגיות הללו היו בעלות רטט נמוך יותר, שרה היה חולה מאוד. היא הייתה צריכה להיות מוקפת כל הזמן באור ובאלה שיכולים לשלוט במחשבותיהם ולנקות את האנרגיות שלהם. כך היא יכלה ללמוד להגן על עצמה תוך שיתוף בטוהר שבתוכה. היו גם כאלה ששמעו על שרה ומאיה ורצו לחבל בעבודתנו ובשליחותנו להפיץ את האור והאהבה של הבורא.
נטלי: במהלך שהותי במערה, נוכחותה של מריה מגדלנה הייתה חזקה מאוד למרות שהאזור הזה נשלט במשך שנים רבות על ידי נזירים. התנודות הנשיות האלוהיות עדיין נשארו בתוך האנרגיה שלה. כשמריה מגדלנה הופיעה בעין השלישית שלי לפני, היא דחפה אליי את שרה. שרה נראתה לי כבת שתים עשרה. מריה מגדלנה רצתה ששרה תחלוק כמה מהתובנות שלה על חייה במערה. מעולם לא פגשתי את שרה במודע, כך שזו חוויה חדשה עבורי.
שרה שיתפה אותי בכמה חזיונות. הראשון היה תהלוכה של נשים, גברים וילדים, לבושים בלבן העונדים את סימן נחש הזהב, העולה דרך היער אל המערה. שרה סיפר לי שהם באו לבקר אותן במערה כל יום כשהם מביאים אוכל וכל מה שהם צריכים. היא אמרה שהיא נהנתה מהביקורים שלהם מכיוון שכמה היו בגיל דומה לשלה או אפילו צעירים יותר, אז היה לה זמן לדבר ולשחק איתם לפני הטקס היומי שהעבירה אמה, מריה מגדלנה. היא סיפרה לי איך היא אהבה לרוץ ביער עם חברותיה ואחותה, כמוה הם לא ממש ידעו איך העולם החיצון נראה, עם זאת, הם נהנו לחלוק סיפורים על חוויותיהם במישור הפנימי. שרה שיתפה שהיא גם נהנתה מהטקס היומי שנערך בתוך המערה, שכן הוא אפשר לה לראות את אמה בעבודה, בעוצמה, בחן ובחוכמה שהיא הפגינה. במהלך שהותם במערה, מסדר איזיס היה עורך את כל הטקסים והחניכות שלהם בתוך המערה.
החזון השני שחלקה איתי שרה היה של עצמה ומאיה שבלילה היו חבוקות בזרועות אמם בזמן שהיא חלקה את זיכרונותיה מישו. היא הייתה מבקשת מאמה לשתף את כל מה שידעה על אביה מלידתו ועד לעלייתו. שרה אמרה שהיא הכי אוהבת את הזמנים האלה, שכן לפעמים באותם רגעים אינטימיים של שיתוף עם אמה ואחותה, אביה היה מופיע כצורה אנרגטית. שרה אמרה לי שהיא נהנתה לחיות במערה כי היה לה כל מה שהיא צריכה, והם עברו בקלות רבה מהמישורים הפיזיים למישורים הפנימיים של יקום הבורא.
מרי מגדלנה: כששרה הגיעה לגיל חמש-עשרה, ידעתי שהגיע הזמן לתמוך בשלב הבא בחייה. ידעתי מהרגע שהגענו למערה שנעזוב את הביטחון של המערה וניסע לקהילה דרואידית קדושה באנגליה כששרה תגיע לבגרות. היעד שלנו ידוע כעת בשם גלסטנברי. ידעתי שהמטרה שלה היא להתחתן ולהישאר בקהילה הדרואידית. זה הפך את המסע שלנו לאנגליה למרגש מכיוון שידעתי שחיים חדשים מחכים לשרה, ובמקביל גם קורע לב כי ידעתי שאעשה את המסע חזרה לצרפת בלעדיה.
שרה נישאה שלנשמה שהייתה מוכרת לה לעומק, נשמה שהיא עברה איתה תקופות חיים רבות יחד. היו להם ילדים רבים וחיים מאושרים . שרה לקחה על עצמה את התפקיד לחלוק את תורת האהבה שהועברה לה מאביה וממני. כוחות הריפוי שלה היו יפים להפליא. היא חיה כחמישים שנה בגלסטנברי. בגיל שישים ושמונה היא עברה לסקוטלנד, שם חיה את שארית חייה עד שהייתה כמעט בת מאה.
אני המשכתי לטפל במאיה עד שהיא התבגרה. מאיה הייתה דמות כל כך חזקה, הייתה לה את היכולת להעביר את התורות הרוחניות המתקדמות ביותר לאחר בצורה הפשוטה ביותר, כדי שהם יבינו לגמרי, יחוו מעברים פנימיים יפים. הייתה לה דרך מקסימה לתקשר עם אנשים וכמעט חסרת פחד בגישתה לחיים ולהתעלות. היא הייתה נחושה והמשיכה בעבודה שאביה התחיל.
חזרתי לדרום צרפת וחייתי את ימיי במקדש האלה איזיס. לא הייתי צריכה יותר לגור במערה כדי להגן על בנותיי ולהבטיח את שלומן, נהניתי מהזמן שלי מוקפת בנשמות היפות של המקדש. ביקרתי במערה מדי פעם כשהרגשתי שישוע רוצה להופיע ולחלוק איתי . טיילתי ברחבי צרפת ואירופה. השלמתי את המשימות שלי שנתן לי הבורא האלוהי, יכולתי לבלות הרבה זמן בשלווה ובבדידות בחיבור עמוק עם הבורא. השארתי את גופי מאחור כשהייתי מעל גיל מאה ונכנסתי לגוף אנרגטי שאפשר לי לנוע ביתר קלות בין המישורים הארציים והרוחניים.
רציתי לחלוק את האמת של המסע שלי לאחר התעלותו של ישוע, כדי שנוכל להתחבר ברמה עמוקה יותר, וכך תוכל לגשת עוד יותר לאמת הווייתי ונשמתי.
לאתר שבו יש הרבה תקשורים נוספים
3. מסר ממגדלה/ טון ואן דר קרון (מאי 2019) תרגום: נועה ברקת
טון ואן דר קרון הוא סופר, חוקר מיתוסים, מרצה ומתקשר. במאי 2019 השתתף בכנס שערכנו במגדלא.
אנחנו רוצים לקחת אותך אחורה בזמן, לזמן קדום יותר מאשר התקופה הרומית או היהודית – לתקופה פריהיסטורית. כבר אז היתה כאן תרבות גדולה של כינרת, אלת הפריון. במקום שאתם מכנים עכשיו מגדל או מגדלה, היתה קיימת מיסטריה נשית שהיתה קשורה לכוח הבריאה. הכוהנות התכנסו כאן כדי להביא את חוכמתם של ארבעת היסודות, וליצור את האלמנט החמישי. אלמנט חמישי זה היה נחוץ ליצירת תרבויות העתיד. הם יכלו לנסוע בזמן, לראות את מה שמעבר, שנמצא בעתיד. היו להן גם קשרים עם העבר. כאשר התאספו במעגלים עם האש במרכזם, הם היו חזו חזון וחלמו את העתיד. הן היו נכנסות לטראנס, בעזרת חומרים ואמצעים שונים, כדי לחלום את החלומות היוצרים והבוראים האלו.
הן חזו את המלחמה, אבל גם את הרגע הזה בזמן שבו נשים ישובו ויתאחדו עם כהונתן: דרך מרים המגדלית והזיכרון שלה בתקופתנו.
יש משמעות עתיקה יותר למלה מגדל. והיא – זה שיכול לראות. היא מתארת את החוזות, הרואות והכוהנות. אלו שניצבות על מגדל: דרך סימבולית להגיד שאפשר לצפות לתוך העתיד, ולראות את העבר. הן הביאו את המסר הזה מימי קדם אלינו. אנו מזמינים את כולכם לבוא ולזכור את החלומות הללו, להיפתח אל הידע העתיק הזה, הנחוץ כל כך בזמן הזה להביא נשים וגברים יחד.
הן חזו את המלחמה הגדולה, שעתידה להגיע, וגם את הדרכים להימנע ממנה או לרכך אותה. את הצורך להחזיר את החוכמה הנשית למשוואה, כדי שנוכל לקפוץ אל ציר הזמן הבא, לתוצאה אפשרית נוספת של העתיד.
יש אפשרות לבחור ועל ידי הקשבה ללב אפשר לבחור מלחמה והרס או התפתחות. אנחנו רוצים נואשות לדבר איתכם, כי אתם מחזיקים את המפתח למקום המסתורי הזה ולזמן הזה שאנחנו קוראים לו – תקופת הבחירה. יש צורך דוחק לקרוא לאנשים ולאסוף אותם כאן, בכנרת, כמחט בערימת השחת – חלק מקהילה גדולה יותר – מהעולם הרחב – להביא ריפוי ותובנה למה שצריך לעשות למען הדורות הבאים. למען לא נלך בדרך האחרת: סוף הדורות, סוף העתיד.
זו זכות גדולה עבורנו להיות איתכם ברגע זה ולהביא את המסר של זקני מגדל. אנחנו רוצים לשמור ולחזק את הקשרים האלה בשנים הקרובות, כך שהנבואה של שיבת הנשי תתממש, וזקני מגדל יוכלו להעביר לכם את הידע שלהם. ברכות רבות לכל מי שמחובר לשבט הזה. לכולכם, שהינכם חלק מהבריאה המשותפת בתקופה הזו.
4. מרים המגדלית והחתונה המיסטית/נועה ברקת
ניסיון להבין משהו על מרים המגדלית מתוך עיניים אנתרופוסופיות
רודולף שטיינר כמעט ולא דיבר על מרים המגדלית. לפחות, אני לא מצאתי בסריקת ההרצאות שלו אזכורים שלה.
בהרצאתה של אדריאנה קוליאס[1] על החתונה המיסטית קוליאס כותבת שעל פי שטיינר[2] מרים המגדלית היא חניכת איזיס , מה שמסביר את יכולתה לראות את ישוע לאחר התחייה.
בתקופה המצרית, היו שני סוגים של חניכה מיסטית, חניכת אוזיריס עבור הגברים, שרודולף שטיינר תיאר אותה בהרצאותיו, וחניכת איזיס, לנשים, שהייתה מוסתרת זמן רב.
בחניכה של אוזיריס, הגברים נכנסו לטרנס בעזרת הכוהנים. פרח הכהונה חווה סוג של היפנוזה שתוצאתה הייתה מעין 'מוות', כלומר, תודעת החניך כובתה ביחס לעולם הדימויים החיצוני. המסע שהחניכים עברו מתואר במספר טקסטים מצריים והוא כולל: כניסה לתוך נהר הנשמות, ושייט בסירתה של איזיס. משימת החניך הייתה המתת התודעה של הגוף הפיזי החושי כדי להגיע ולהתאחד עם חלק הנקבי שלו – איזיס.
בחניכת איזיס, האשה הושלכה לתוך בור של נחשים –שמייצגים את מערכת העצבים ואת התודעה החושית. על האשה היה להמית את התפיסה החושית שלה באמצעות הכשת נחש. זה נתן לה אפשרות למצוא את חתנה, אוזיריס, את הזכרי שלה ולהתאחד איתו.
בתקופה היוונית-רומית החלו דרכי החניכה הללו להחלש וללבוש גוון אחר.
למשל, ביוון אנו רואים בסיפור של תסאוס, תיאור של חניכת הגבר בתוך המבוך, או בתוך הנפש, כדי למצוא ולהרוג את המינוטאור שמייצג את העולם הפיזי החושי. תסאוס חייב לשאת עמו את החוט של אריאדנה – ההבנה האינטלקטואלית שדרוש לה זיכרון – או 'היזכרות'.
זה גם מה שעומד מאחורי המסע של אורפיאוס לעולם התחתון כדי להציל את אהובתו אורידיקה, שנפלה לקן של צפעים[12] ומתה. נאמר לאורפיאוס שהוא יכול להשיבה לחיים כל עוד, בעוזבו את העולם התחתון, הוא הולך לפניה ואינו פונה לאחור. נאמר לאורפיאוס לא לקחת לעולם הרוחי את התמונות של החושים שחיות ביכולת הזיכרון – ההסתכלות אחורה – כי זה יגרום לגוף הנקבי שלו להתמצק.[13] .
יוליוס קיסר הגיע למצרים ואל קליאופטרה בחיפוש אחר הסודות של חניכת איזיס. קליאופטרה הורגת את עצמה עם נחש, מה שמשקף ניסיון חניכה כושל, כלומר, לא תחייה של הראיה הרוחית, אלא מוות פיזי – תחייה בעולם הרוח עצמו. דבר זה מראה לנו שדרכי החניכה העתיקות הללו של הנישואים המיסטיים הגיעו לשפל.
חתונה מיסטית מתרחשת לדוגמה במפגש של ישוע ומרים המגדלית. שבעת השדים שהוא כביכול מגרש ממנה. סיפור דומה מתרחש במפגש של משה עם שבע בנותיו של יתרו ושטיינר מפרש זאת כשבעת כוחות הנפש [3] . אלף שנה עברו, חתונה מיסטית חשובה מתרחשת שוב, וכל מה שנשאר לנו ממנה הוא סיפור על גירוש שדים.
דרכי חניכה אלו עדיין פעלו בתקופת ישוע. במקומות שונים, הכשירו כוהנות, נביאות ומתקדשות, כדוגמת האורקל מדלפי, מתקדשות איזיס במצרים או כוהנות אשרה בארץ [4], אך כוחן הלך ונחלש והן נרדפו [5]. שטיינר, בהרצאותיו על התפתחות התודעה האנושית, קושר זאת למעבר מנפש התחושה לנפש השכלית-רגשית ואחריה, במפנה הזמנים, למעבר לנפש התודעה. (על פי התפיסה, הן האדם והן האנושות עוברים דרך שלבים שונים של התפתחות, נפש התחושה מקבילה לגילאי 21-28 אצל האדם והתקופה המצרית, בעוד הנפש השכלית-רגשית מקבילה לגילאי 28-35 ולתקופה היוונית-רומית. נ.ב.).
על פי קוליאס, יחד עם שקיעת פולחני האלה, התחזקה הכנסייה וגלתה השכינה. מאז שנת 869 לספירה ואילך, לאחר ועידת קונסטנטינופוליס הדיבור על הרוח בישות האדם הוחרם כדבר תועבה. מסיבה זו הרבה מיסטיקנים הפכו לכופרים – הקת'רים והאבירים הטמפלרים הם דוגמא טובה לכך. כל צורה של נצרות עתיקה שדגלה בלגיטימיות של מנהיגות נשים, הוכרזה ככפירה. לצעדי מחיקה אלו היו צורות שונות. אוספים של נבואות נשים נעלמו או הושמדו[6]. טקסטים שונו [7] וסיפורי נשים נכתבו מחדש. מרים המגדלית, שליחת-השליחים, הפכה למרים החוטאת כדי לחבל בסמכות שלה כשליחה ובהשפעה שיש לכך על הרעיון של נשים כמנהיגות. לחשיבותן של נשים ולמיסטריות שלהן נותרו רק רמזים בזרמים האזוטריים של הנצרות והיהדות.
בקהילות המיסטיות הנוצריות הקדומות, כמו קהילות הקת'רים או המניאכנים [8] – אפשר למצוא השראה וידע חשוב ופורץ דרך. יחד עם זאת, בעידן שלנו, חתונה מיסטית חדשה היא פעולה אינדיבידואלית חופשית שאינה נכפית על האדם באמצעות דת, חוק או קהילה. אנחנו רק יכולות לשאוב השראה מנשים כמו מרים המגדלית ולבקש ממנה שתלווה את הדרך האישית שלנו.
הערות שוליים:
[1] עוד על חניכת איזיס ועל החתונה הקוסמית: https://did.li/qCDNf –
[2]. קוליאס איננה מציינת את המקור.
[3]נקודות מפנה בהיסטוריה הרוחנית – משה/ רודולף שטיינר
[4] יש הרבה התייחסויות לרדיפות כאלו בתנ"ך, למשל בסיפור אליהו ונביאי הבעל, וגם סיפורה של איזבל ועוד ועוד. במאה הראשונה למשל, לפני הספירה נתלו 80 נשים באשקלון באשמת כישוף. www.witchcraft.co.il/?p=209991
[5] [6] בשנת 1896 רכש מלומד גרמני בשוק של קהיר מגילת פפירוס הקרויה "הבשורה על פי מרים" שבה יש התייחסות שונה לסיפור הצליבה ולתפקידה של מרים המגדלית בהתרחשות. עוד על הבשורה אפשר לקרוא בלולאת האל – הבלוג של תומר פרסיקו
[7] למשל, באיגרות אל הרומים 16,7: פאולוס שולח ד"ש לאישה בשם junia ואומר שהיא והשותף שלה אנדרוניקוס שהיו שליחים, אסירים איתו. עורכים ומתרגמים הפכו את junia האישה ל-junias הגבר, כדי להעלים את העובדה שהיתה אישה שליחה. מתוך נשים בנצרות קדומה: גילויים חדשים/ קרן קינג
[8] אפשר לקרוא עוד בספר מני ורודולף שטיינר/ מניכאיזם, אנתרופוסופיה ופגישתם בעתיד/כריסטיין גרוביי (תרגום: נועה ברקת)
5. לשבור את הפטריארכיה פרק 15 מתוך הפודקאסט של איימי מקפי אלבסט/ תרגום שברירי: נועה ברקת
איימי מארחת את ד"ר קיילין, מלומדת, מוזיקאית ומשוררת.
…….
קיילין: קיימים שלושה עותקים מתוארכים למאה החמישית של הבשורה של מריה מגדלנה. משערים שזה היה טקסט שהופץ באופן נרחב במשך כמה מאות שנים. אם חושבים במה כרוך כתיבת טקסטים על פפירוס, מדובר בפרויקט של הרבה עבודה וזמן שדרש מיומנות רבה. אלה לא היו דברים שנעשו כלאחר יד. זה מצביע על כך שזה היה טקסט בעל חשיבות עמוקה.
איימי: פנטסטי. תוכלי להסביר מה זה?
קתלין: בדצמבר 1945, בנאג חמאדי, במצרים, כמה רועי צאן בדואים גילו צנצנת חרס ענקית ובה אוסף של ספרי פפירוס קדומים. מה ששרד הוא חמישים ושניים ספרים, ובינהם גם מה שמכונה: הבשורה של מרים.
במאות הראשונות הנצרות הייתה מחוץ לחוק, ולכן התקיימה בקהילות קטנות שהתאספו בבתים פרטיים.
לאחר אירועי הצליבה מסופר שהתלמידים התפזרו והם הלכו לכיוונים שונים. כך שישנה מסורת מקובלת, למשל, שהתלמיד פיליפ נסע לסוריה, שהתלמיד תומאס נסע להודו, שפיטר נסע לרומא, והם לימדו בקהילות שאליהן נסעו. רק במאה הרביעית הנצרות הופכת לדת המדינה הרשמית של האימפריה הרומית.
חצרים הייתה אחד ממרכזי נצרות גדולים. לאחר חורבן המקדש ופזורי העם היהודי לאחר שנת 70, הייתה הגירה המונית לעיר אלכסנדריה. פסגה של חוכמה מדעית וחקירה פילוסופית. נאג חמדי קרוב לאחד המנזרים הראשונים בעולם.
לדעת רוב החוקרים ספריית נג חמאדי, כללה ספרים וטקסטים שכנראה קרובים הרבה יותר לתורות הנוצריות הקדומות. לדוגמא, בתרגומים של הברית החדשה לאנגלית מהמאה ה -16, מתורגמות מילים שנאמרו על ידי ישוע בעברית או אֲרָמִית. …כאשר ישוע מדבר על רוח הקודש, המילה "רוח". היא נשית, וכך גם בארמית. כאשר התנ"ך תורגם ליוונית, המילה הפכה למגדר ניטראלי . כאשר הוא מתורגם ללטינית, הוא הופך ל spiritus, שהוא גברי.
בנוסף, השאלה הגדולה היא האם הטבע המקורי של הבן אדם משהו שנוצר מתוך חסד ואהבה והוא יפהפה, או משהו מושחת ורע עד כדי כך שאין גאולה אלא אם כן ישות מושלמת – כמו ישוע – מעונה ומתה כדי לגאול אותנו מחטאינו?
… למרבה הצער, לאחר המאה הרביעית, עם אימוץ תורת אוגוסטינוס הקדוש והחטא הקדמון, הרבה ממה שהתפתח בדת הפטריארכלית היה תחושה זו של חוסר אמון קיצוני באדם.
אני אוהבת את ההגדרה הנוצרית הקדומה של ישו כמרפא הגדול, רופא הנשמה שלנו שמרגיע ומרפא אותנו. זה שונה מהצורך לומר שאין לבן האדם שום טוב בתוכו.
במסורות שונות, הידע שנבע מהבשורה של מריה עוסק באיך לאחד אותנו עם הטוב, וכולל פרקטיקות שיכולות להחזיר אותנו לשורש הטוב שיכול לרפא אותנו.
אקרא מהקטע שבו ישוע מלמד את כל התלמידים, כולל את מריה מגדלנה. הגרסה תורגמה מקופטית לצרפתית על ידי ז'אן-איב ללופ. בתרגום הביטוי מתורגם כ"בן האדם" וקארן קינג מתרגמת זאת כ"ילד האנושות האמיתית".
"זו הסיבה שהטוב הגיע לקרבך. הוא פועל יחד עם יסודות הטבע שלך כדי לאחד אותו מחדש עם שורשיו. ההתקשרות לחומר מולידה תשוקה כלפי הטבע, וכך נוצרות צרות בכל הגוף. זו הסיבה שאני אומר לך: היי בפנים, בהרמוניה. אם אינך מאוזנת, שאבי השראה מהטבע האמיתי שלך. אחרי שאמר זאת, בירך את כולם באומרו, שהשלום שלי יתעורר ויתגשם בתוכך. זה בתוכך, ילד האנושות האמיתית."
….בספר מרתק מאת דיארמייד מקולוך, שהיה היסטוריון תנ"כי באוניברסיטת אוקספורד, הוא מצביע על כך שבנצרות ובמצרים היתה חוויה אינטימית מאוד של כנסיות בבית וקהילות קטנות שהובלו לעיתים קרובות על ידי קבוצות מעגליות. היו בקהילות רבות אנשים היו קובעים על ידי הטלת גורל מי יהיה הדובר ומי יהיה המטיף ומי ינהל את הטקסים. הם האמינו שאור המשיח נמצא בכולם.
….למריה מגדלנה יש מה שנקרא הנוס , ה- NOUS, מילה ביוונית, שקצת קשה לתרגם, אפשר זאת לתרגם זאת 'כיד הדמיון שלך', לא שאת ממציאה את זה, אלא יותר כמו דמיון פעיל, המקום שממנו מגיעים חלומות. החזון הפנימי והידיעה הפנימית תלויה גם במשמעת פנימית ובפרקטיקות טיפוח.
…. אני לא רוצה ליצור את הרושם שכל מה שצריך לעשות זה להסתכל פנימה, אל הטוב. כולנו יכולים לטעות. כולנו יכולים להסתכל אחורה על חיינו ויש לנו תחושה של וואו, חשבתי שאני הולכת אחרי הלב שלי, אבל גרמתי כאב וסבל לעצמי ולאנשים אחרים. אם מסתכלים על המלחמות בין הקתולים לפרוטסטנטים, הרי שניהם שרפו זה את זה בחיים, מכיוון שהם חשבו שהם הולכים אחרי הרוח האמיתית, ואני מתקשה לדמיין שישוע יסלח למי מהם.
בבשורה על פי מריה, התלמידים מבקשים ממנה את הידע הסודי שלה, שישוע לימד רק אותה. היא מספרת על חוויה זו בה היא נאלצה להתעמת עם שבעה כוחות/שדים. אלו כוללים דברים כמו תשוקה וזעם. עליה להתמודד ולהתעמת עם השדים הללו ולהפוך אותם לשערים ואז לעבור דרכם…
….בכדי להיות אנושיים לחלוטין, בכדי לפרוח במלואנו, להתאחד עם שורשינו, עלינו להתמודד עם הדרכים שאנחנו הולכים בהן שולל בגאווה, בקנאה, עם גרגרנות, עם כעס? כשריפאנו את החלק הזה בעצמנו, אנחנו מוכנים ללכת לשלב הבא בסולם ההתפתחות הרוחנית ואנחנו נרפאים .
אם אתה מגרש את השד, שער נפתח, מי שטיהר ופתח את שבעתם הוא יצור נאור, הוא בודהיסטווה. וזה נותן לנו, אני חושבת, תובנה מדויקת הרבה יותר לגבי מרי מגדלנה.
….באחד המקומות אליהם נסעתי בצרפת, ראיתי סמל שקשור למריה מגדלנה. משולש אחד מצביע כלפי מעלה לשמיים, משולב במשולש אחר, ומצביע כלפי מטה אל האדמה, כמו במגן דוד היהודי או בחותם שלמה. אבל מבפנים יש פרח בעל שישה עלי כותרת שנקרא גם פרח החיים. זהו סמל שהיה חלק מהמסורת הנוצרית הקדומה ביותר. עד שנת האלף הדימוי הדומיננטי לא היה הצלב, אלא הפרח בעל ששת עלי הכותרת. הרעיון הוא שכשאנחנו מאחדים את הגברי את הנשי שבכל אחד מאיתנו, זה מה שיוביל לפריחה המלאה ביותר שלנו.
היא קוראת לכולנו להפוך לאנושיים על ידי התחברות לטוב שיש בנו וזכירת שורשינו. זה מסר כל כך חשוב לזמנים שלנו, לגברים ולנשים, לכולם, לקרוא לנו לאנושיות המלאה שלנו. לפודקאסט המעולה ולעוד פרקים בואו לכאן
