שירה
הרהור 4 – לחקור אי הבנה
אני כותבת לכם עדיין מבית המשאית, אבל כבר מכליל, ועוד רגע בחזרה בבית הבטון. (10 ימים בלי הנכד שלי זה
הרהור 5 – תחקיר
שלום לכל הפיות הטובות שעוקבות אחרי (נדמה לי שיש גם פיי אחד).מוזמנות להגיב, לשתף, להדהד וגם לשתוק. תודה שאתם כאן.
הרהור 6 – שיר כאב
שיר כאב, עובר ושבאיזה מזל אני שר עכשיושיר כאב כל פעם חוזראז אני שר עכשיו – אולי זה עוזר.” מאיר
הרהור 9 – סבתא
בשלושת השבועות האחרונים הרגשתי כמו בסוף הריון ארוך באוגוסט. היה לי חם, גם במזגן, לא התחשק לי לכתוב כלום וחיכיתי
הרהור 13 – הנה אני
12.1.2024 השבוע קיבלתי בשורה משמחת ומרגשת. קיבלתי, כלומר הספר, מלגה מקרן חבצלת, מבית הקיבוץ הארצי. כשפניתי לקרן, אי שם בראש
הרהור 12 – מי אני ומה שמי?
לפני עשרה ימים בערך, כתבה לי העורכת שעד אז שידרה התלהבות רבה מהספר, שהיא בערך באמצע כתב היד ושזה לא עובד.
הרהור 11 – להדביק את הפער
רק שבוע עבר מאז הרהור 10? ומה היה לנו? הפסקת אש, שחרור חטופים במנות מדודות וחלקיות ואולי חזרה לשדה הקרב. בשדה השירה
הרהור 10 – ההר המעשן
אני קופצת מעל תהום המלחמה והמצב, כדי לספר משהו על ספר השירים המתהווה. לפני שבוע, הקראתי את השיר האחרון לאורית
תחי המטריארכיה
בספר שיריי החדש, כך לפחות נדמה כרגע, טרום -עריכה, אני מג’נגלת בין שלושה נרטיבים שהתלבשו עלי. הנרטיב הראשון נולד מפנטזיה