אז המקום מכתיב את היש. והצמצום עשה לי חופש וסדר ומקל עלי להתארגן עם היש. הנה למשל מה שלבשתי הקיץ:

5 זוגות מכנסיים, שניים קצרים, שלושה ארוכים שבעצם לא לבשתי  כי הם חורפיים, אבל היה להם מקום בארון.

3 חולצות, 2 גופיות וספק שמלה. כל אלו מאכלסים את התא ואפילו משאירים מקום.

תשע (9) שמלות! כן, בניגוד לילדותי בקיבוץ (השמלה הראשונה שלי היתה בגיל 18 וזכתה לגינוי קהילתי נרחב) – אני אדם של שמלות!

3 שמלות חורפיות באחורי הארון, אחת מהן לא לבשתי כבר שנה… אבל קשה לי להיפרד ממנה, כי רכשתי אותה לחתונה של חברה טובה. לידה שתי שמלות חמות שמחכות שיתקרר.

באמצע 2  שמלות “חגיגיות” של קרן שביט. עלו הרבה כסף יחסית, אבל אני ממש מרוצה מהן. אם היה לי ארון גדול הייתי קונה אצלה עוד עשר. ויש מבצע עכשיו… הן מחמיאות, עם כיסים, מכותנה גמישה ולא צריך לגהץ.  המתלה הוא לכמה זוגות גרביונים, ושני צעיפים.

במתלה השלישי, הקדמי, יש 4 שמלות יומיומיות יותר, כן, גם הן של קרן שביט. הגלביות שלה הן הדבר הכי נוח ביקום. לרוב אני לובשת רק אותן. אחת בדרך כלל עלי… הייתי יכולה להיות פרזנטורית שלה, אבל אולי החיים במשאית לא מתאימים ללייף-סטייל שלה.

מגירת הלבנים משותפת עם זה שנשוי לי. עדיף שלא נפתח אותה. אולי רק קצת.  וגם לא נספור. נשאיר לדמיון מה יכול להיכנס למגירה קטנה אחת. כולל תרופות. ושעון ריצה.

המגירה האמצעית מוקדשת לבגדי ריצה – וגם היא משותפת עם הרץ השני.  בחלק שלי – שתי חולצות נדיפות, שני מכנסי ריצה, שלושה זוגות גרביים. מאחור יש גם חולצת ריצה ארוכה. מתישהו יתקרר.

המגירה האחרונה והיא מגירת הנעליים. היא המגירה הכי כבדה ועמוסה. מזל שהיא למטה. לי יש 4 זוגות: נעלי הריצה, נעלי אדי כלב להזדמנויות חגיגיות, שני זוגות סנדלים. את התכלת האמת לא נעלתי. גם למינימליזם יש קשיי היפרדות. והן משתלבות כל כך טוב עם השמלה מהחתונה…

ומילה על כביסה – בעצם עזבו, הנה למשל משהו שקורה פעם בכמה ימים… את המגבות והמצעים (שני סטים, אחד בארון, אחד בשימוש) מביאים למכונה כביסה אמיתית פעם ב… ויש חלומות גם על מכונת כביסה ניידת.