סיפור חייו של יצחק אחיטוב עובר דרך ילדותו בז’לכוב, העלייה לפלשתינה, בית הספר בית חינוך בתל אביב, ההכשרה בקיבוץ, הברידגה ומלחמת העצמאות. גם שנות ההגשמה בקיבוץ רמת יוחנן מקומן בכבוד מונח. הספר נכתב מתוך מכתביו הרבים והוא מלווה בשיריו.
ואני הנני פשוט ברוב
יש ואוהב, אוהב מאד
חזק אלפתך בכל היקוד
כתינוק לחיק אמו ימוט
ככל האדם, אדם פשוט
וחרש אצמד למבטך המהל
ואת מהרהרת: כמה הוא כואב הזולל…
צמא אגמעהו ללא סוף –
ואני משתוקק היות אך טוב
אך טוב!
אני הנני פשוט ברוב
לבבך, לבבך הוא הטוב.