אחרי שבועות של התמקמות, זזנו לסיבוב סידורים: משמר העמק (יומולדת) מענית (הצבעה) ופארק הירקון (שגרירות אוסטריה, בין היתר).
פארק הירקון הוא מקום אהוב על הנודדים ועלינו וגם על הרבה א-נשים אחרים. מהחלון אני רואה, בלי להתאמץ כמעט, את כל סוגי החיים על גלגלים: קראוון נגרר, מוטורהומים, ואן (שהוא היחידי שאני יודעת את השם שלו, כן, לבתים על גלגלים נהוג לתת שם, כמו לספינות) וארבע משאיות בית מלבד שלנו,
רציתי לצלם סרטון של השכונה, אבל נזכרתי שהנוודים לא אוהבים תיעוד. בטח לא כזה שמתעד את המיקום שלהם. רוב הנוודים שאני פוגשת בדרכים הם אינדיבידואליסטים שנהנים מכך שהם אוף-גריד. אז תצטרכו להאמין לי או לראות בעצמכם.
עצם קיומו של שטח כזה בלב העיר הוא תקווה לאנושות, כמעט יותר ממי ניצח בבחירות. יש עצים, יש ירקון איטי ונינוח שזורם אל הים, יש חווה חקלאית, גינה קהילתית, מסלולי ריצה ואופניים, שטחי דשא נרחבים. מה אין? באופן מפתיע ולא מובן בכלל – אין בתי קפה! אם רק הייתי יזמית יותר נחושה ויותר אוהבת אנשים – הייתי מסיבה את המשאית לפוד-טראק ומגישה קפה ומאפה לאלפי האנשים שמגיעים לכאן כל בוקר.
יש כאן תנים והם אמנם לא ידידותיים לבני האדם ולא מבוייתים, אבל אינם פוחדים כבר. ואפשר בקלות לצפות בהם יוצאים מתוך הסבך.
לדוד משה יש חווה
הידעתם שבתל אביב יש חווה? החווה בתל אביב משתרעת על שטח ירוק ורחב ידיים בן 70 דונם בגני יהושע, באזור ראש ציפור (לשעבר “פרדס גולדברג”). בשטח החווה פועל מזה כחמישים שנה בית הספר החקלאי “חוות תלמי אביב”, אליו מגיעים תלמידי תל אביב-יפו לשיעורי חקלאות.
השטח שעליו שוכנת החווה היה פרדס גדול שאותו רכש יצחק לייב גולדברג (נדבן יהודי ועסקן ציוני ליטאי שפעל רבות למען התנועה הציונית ולמען בניין ארץ ישראל. מכונה לעיתים “הנדיב הלא ידוע”) מגרמני תושב שכונת שרונה. גולדברג רכש גם אדמות מהטמפלרים במרכז הכרמל של היום, וכן את הקרקע שעליה הוקם קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. עם מותו בשנת 1935 הוריש גולדברג את מחצית רכושו לעם היהודי, באמצעות הקרן הקיימת לישראל. אדמות פרדס גולדברג הן כיום השטח העיקרי של פארק הירקון בחלקו המזרחי, הגובל ברמת גן ובני ברק.
בשנת 2008 הוחלט להרחיב את ייעודה של החווה ולהפכה למרכז פנאי ובילוי בטבע. החווה עברה שיפוץ ושדרוג נרחבים ונפתחה לקהל הרחב כמרכז המציע בילוי בטבע ובו משק בעלי חיים, מבוך עצי פיקוס, שדות לקטיף עצמי, נגריה ומשחקיית עץ אקולוגית, גן מוזיקלי מחומרים ממוחזרים, גינה קהילתית עם חלקות לעיבוד וגידול תוצרת עצמית, מתחם צפרות, סדנאות קבועות ופעילויות עונתיות מתחלפות: מסיק זיתים בסתיו, הדרכה בשלולית החורף, טיולי עששיות בל”ג בעומר, קציר ודיש בשבועות ועוד.
שיר לשבת
פארק הירקון, שבע טחנות
נַהָגֵי הַטְּרַנְזִיטִים חוֹנִים צָמוּד לַגִּנָּה הַקְּהִלָּתִית, פּוֹתְחִים בָּגָז’, שׁוֹתִים קָפֶה שֵׁנִי, מְפַזְּרִים פֵּרוּרִים לַדְּרוֹרִים, מְדַבְּרִים. יוֹם רְבִיעִי. הָאֲוִיר לַח. בַּרְוָזִים שׂוֹחִים בְּמֵי הַיַּרְקוֹן. תַּן מְהֻרְהָר צוֹפֶה בָּהֶם. אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַיְּלָדִים. שׁוֹאֶלֶת בַּוַּטְסְאַפּ מָה נִשְׁמַע מָה קוֹרֶה, מָה יִהְיֶה. הֵם לֹא עוֹנִים. בַּיְּרִידָה מִיְּרוּשָׁלַיִם יָצְאוּ הַמְּגֵרוֹת מֵהַמָּקוֹם. אֲנַחְנוּ אוֹסְפִים אֶת הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים. תְּבֻטַּל אֲחִיזַת עֵינַיִם. כָּל הָעִנְיָנִים קְשׁוּרִים.
משפט על הדרך
הסתכלתי על שמי הסתיו ואיך הזריחה מתאחרת. כבר אפשר לרוץ בלי להזיע כמעט. והרגשתי שהכול בסדר.
שבת שלום!
תודה נועה,
כשתיארת את הפארק נזכרתי בסנטרל פארק במנהטן, בלב העיר פארק רחב ידיים, שם נפגשים מלא מלא אנשים.
שבת שלום
מקסים.. תודה!
נועה היקרה
תודה רבה על המילים שלך. הם ממש מרווים את הצימאון למילים יפות, כמו מים זכים באמצע המדבר.
מאחלת לך המשך מסע מרגש.
יום אחד אם תעברי באזור רכסים (טבעון) את מוזמנת להחנות את הבית שלך ולהיכנס אלי לקפה.
שבוע מבורך
גלית