בקיץ 2014 בעיצומה של מלחמת צוק איתן, בתוך האבל שלי על אמא, ותוך רעדה וטלטלה של בית החלומות שהקמתי לי – הגיע לידי, כבכל שנה, הקטלוג של איקאה.
נדמה היה לי כאילו נכתב עבורי – האשה המודרנית, הפוסט מודרנית
המודעת, המנסה להדחיק את קיומה התלוי על בלימה. מנסה לארגן, לסדר, למצוא מקום לכל אחד, להתרחב ולהצטמצם בגמישות, ולהיות יעילה אך נינוחה. כל זה בשעה שהכל מסביב מתפרק ומשתנה.
בתחילה גזרתי משפטי מפתח מתוך הקטלוג, שאותם מצאתי מרגיעים ומטרידים גם יחד. הם יצרו בתוכי סם -נגד פואטי.
מחזור השירים עבר גלגולים רבים. רק 4 שירים ממנו נכנסו בסופו של דבר לספר.
את הצילומים צילם אורי ברקת, בוקר אחד באיקאה, ואני ומרים בתי מצולמות בו.
לא קנינו דבר!
סלון עמוד 116
בַּמֶּרְחָב הַגָּמִישׁ כֻּלָּם יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּיַחַד
וּבָהּ בָּעֵת כֹּל אֶחָד עָסוּק בְּעִנְיָנָיו
אֵין צֹרֶךְ בְּקִירוֹת כְּדֵי לִעֲבֹר מֵחָלָל פָּתוּחַ לְחָלָל אִישִׁי
סַפָּה דּוּ מוֹשָׁבִית נִפְתַּחַת לְמִטָּה
חֶדֶר בְּתוֹךְ חֶדֶר בְּתוֹךְ חֶדֶר אֶחָד
בְּיוֹם רִאשׁוֹן כְּשֶׁהַיְּלָדִים הוֹלְכִים הַמֶּרְחָב שׁוֹתֵת
חלל הכניסה
עמוד 76
פִּתְרוֹנוֹת חֲכָמִים יְכוֹלִים לִגְרֹם לַחֲלַל הַכְּנִיסָה הַקָּטָן לְתַפְקֵד טוֹב יוֹתֵר. דְּבָרִים קוֹרִים עַל הַסַּף. מִצְטַבְּרִים. לֹא מִסְתַּדְּרִים. אֲנִי מְנַסָּה לְהַתְאִים: תָּאִים, קֻפְסָאוֹת מַתְאִימוֹת, מִתְלֵי מְעִילִים, שִׁדַּת נַעֲלַיִם, קֻפְסַת מַגָּפַיִם, יְחִידַת מַדָּפִים עִם שְׁנֵים עָשָׂר וָוִים. מנגנוני הגנה מִסְתּוֹבְבִים, קָמִים, מִתְיַשְּׁבִים, מִתְפַּשְּׁטִים, מִתְלַבְּשִׁים, חוֹלְצִים, נוֹעֲלִים. מְנַסָּה לְהַתְאִים לְאָן נִכְנָסִים כְּשֶׁיּוֹצְאִים?
הובלה והרכבה
עמוד 312 בקטלוג איקאה
עוֹמֶדֶת מוּל אֲרִיזָה שְׁטוּחָה, בַּעֲלוּת נְמוּכָה וּבוֹכָה
מִתְפָּרֶקֶת לְמַרְכִּיבִים בְּסִיסִיִּים, נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ מַשֶּׁהוּ
שֶׁאֶפְשָׁר לִסְגֹּר שֶׁקַל לְהוֹבִיל
מִשְׁתַּטַּחַת בִּפְנֵי עָרִיצוּת הַבַּיִת.
יציאה
עמוד 324 בקטלוג איקאה
בְּאִיקֵאָה מַעֲרִיכִים אֶת הָרְגָעִים הַקְּטַנִּים
הַיּוֹם הוּא הַיּוֹם הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר
זֶה בְּסֵדֶר לִהְיוֹת אָנוֹכִיִּים, לְהִתְנַתֵּק מִשְּׁאַר הָעוֹלָם
אַל תִּתְּנוּ לַשֶּׁמֶשׁ לְסַנְוֵר אֶתְכֶם
אֶהֱבוּ כֻּתְנָה
הַיּוֹם הוּא הַיּוֹם הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר
שְׁבוּ הֵיכָן שֶׁתִּרְצוּ,
מְקוֹם הַמִּפְלָט קָרוֹב לְכָאן
תְּנוּ דְּרוֹר לַדִּמְיוֹן
זֶה בְּסֵדֶר לִהְיוֹת אָנוֹכִיִּים, הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם נֹחַ
לִטְעֹן מַצְבְּרִים בְּחָלָל נָקִי, מְסֻדָּר וּמָלֵא רַכּוּת
לְהִתְנַתֵּק מִשְּׁאַר הָעוֹלָם
בַּמִּטָּה שֶׁלָּכֶם הַכֹּל מִתְחַבֵּר וְכֻלָּם נִפְגָּשִׁים
שְׁבוּ הֵיכָן שֶׁתִּרְצוּ
אֶהֱבוּ כֻּתְנָה
הַיּוֹם הַיּוֹם הוּא הַיּוֹם הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר