השבוע אבא שלי התקשר. הוא שם לב שלא כתבתי איזה זמן. הלכתי לראות ואכן – שלושה וחצי חודשים עברו. סיוון, תמוז ואב. עונה. קיץ של החלטות, של אמת שיוצאת לאור, של ודאות האהבה והתקווה וההתחדשות.
ובבוא אלול אלינו, ריח סתיו עושה קולות של התחלה.
צורה חדשה לבלוג, המידען מוסיף וחוקר את מה שאני מהגגת
ולסיום – שיר לשבת מתוך ספר השירה השני שלי שקורם עור וגידים וכולו שירי מסע – משנתיים בדרך
ומשפט צידה לדרך לשבוע הבא.