נאום חטאת ואם-כל-חטאת

חטאת: אני חטאת, מספרי האישי אפס חמש שבע שמונה תשע חמש תשע, אני חטאת אישי. מוצמד לאישה אישית. מכנים אותי לעתים בשם הכפיל. במקרה שלי כפילה. אפשר לקרוא לי גם צלה, וגם שומרת הסף, הקטנה. אבל לרוב לא קוראים לי. אני לא קרואה. אני איני נראית , אני רק רואה. אני רובצת בפתח ומחכה.

אני חטאת. גופי מחוטט. אני עשויה חטטים חטטים. בכל פעם שאת מוחטת את החטא צומח לי חטט. אני עשויה מכל מה שהוא לא את. מכל מה שהורדת, שפנית לו עורף, שעקרת מן השורש, מכל מה שאת מכנה לא רצוי, לא מקובל, לא נכון, לא יפה, לא לפי כוחך, לא מתפקידך. אני רובצת לפתחך. אני נושאת באשמתך. אני מחכה. זוכרת את כל הגלגולים, אוספת את כל החטאים, לא יכולה לשכוח, לא יכולה להחלים. אין לי מערכת חיסונית. מנגנוני הגנה. הסבל שלי אינסופי. אין הקלה. אין תרופה.  אל תגעלי. תשאלי מה את יכולה לעשות בשבילי. הקלי על סבלי. תסתכלי.

אני חטאת. אני יושבת בדד. לבד.  חטטי יסורים. כבר אאונים שולחת מסרים. סיפורים. כמה אגדות המצאתי כדי שתמצאי אותי? אני הצפרדע שיש לזרוק על הקיר, החיה שיש לנשק, הפרח שנמצא הרחק, הצלב, הגביע,  הנחש, שומרת הסף המקודש. תת המודע הוא הסיפור החדש. מה עוד אוכל לעשות כדי שתראי?

אני חטאת והזמן אף פעם לא מתאים. אף פעם לא רואים. אמא אמא, בואי, בואי ספרי לי אחרית הימים. כשהזמנים מתאימים והחטאים מלבינים

אם כל חטאת: אני אם כל חטאת. אם קוראים לי אני באה. חטאת קטנה, חטאת מסכנה. חטאת לא מבינה. לא מבחינה. כל כך משונה.

חטאת: למה משונה?

אם כל חטאת: מגונה. בלי חנינה. ללא אבחנה. יש לך אמונה?

חטאת: אני מאמינה שיהיה סוף טוב

אם כל חטאת: נו נו, העיקר שאת מאמינה.

חטאת: למה הכוונה?

אם כל חטאת:  חנינה. חנינה.

חטאת: ועד אז? אמא, מה עד אז?

אם כל חטאת  (חולצת שד): חלב בהזמנה,  מתנה לקטנה, ששש, כמעט ישנה.

חטאת: טעים, נעים. נוגעים, רואים, שומעים.

אם כל חטאת: חטאת קטנה, יונה מסכנה, נומי נומי, שינה נעימה.

….

 6

אם-כל-חטאת ורוח הכפר הטובה

אם כל חטאת: אני אם כל חטאת,  יולדת חטאים מתוכי האימהי. מתאימה לכל אחד ואחת את החטאת שלו, ממנה לכל קהילה חטאת משלה. אני אם כל חטאת. אני קיימת.

רוח: ומי מושל בך?

אם:  מושל, מילה יפה כל כך. קרובה לכושל. רק הלמד מפרידה בינהן.

רוח: מה יש ללמוד מכך?

אם: שהכושל אם ילמד יהיה למושל.

רוח: בשם רוח הכפר הטובה סורי מן הפתח. כאן מתכוונים לעשות טוב, ללכת בדרך הישר, להיות נקיי כפיים, להקריב למען האחר, לראות אותו בשעת צרתו –  את עומדת בדרכנו. אין ברצוננו להכשל.

אם: אני קיימת, כל עוד אנחנו נפרדות, אני מתקיימת.

רוח: נשאנו תפילות, הדלקנו נרות, ישבנו למדיטציות, תרגלנו ששת תרגילי היסוד, קראנו מנטרות שבועיות, דברנו עם ישויות, הלכנו לאסיפות חברים – וזה עדיין לא מספיק לך. את מכשילה את כל מאמצינו הטובים. סורי אם כל חטאת, את מגורשת.

אם: דיבורים כאלו רק מחריפים את המצב. מוסיפים חטטים על חטטים. החטאות הקטנים גדלים מתפתחים.

רוח הכפר: עידנים על עידנים את מבלבלת את המוח עם בסדר ולא בסדר, מספיק. אנחנו בני אדם, בשר ודם, משתדלים. למה להפריע?

אם: בשר ודם? באמת? ממתי? שתינו בקענו מאותה ישות אלוהית, את לשמאל אני לימין או ההפך, אני לצידך תמיד, רוח הכפר הטובה,. יש לי תפקיד.

רוח: כשתגיע תקופת התרבות הפוסט אטלנטית הששית, נסיר אותך בקלות. נשפשף אותך, נגרד אותך.

אם צוחקת: אשליות מתוקות.  לפי מה שעיני רואות, החטאות הקטנות הולכות ומתחזקות.

רוח: אני מגרשת אותך מעל פני! לא יהיה לך מקום ביננו. כל מי שיתקרב אליך יוחרם! זהו מאבק לחיים ולמוות והוא מתחיל עכשיו.

אם: אני עצובה, אני עזובה. אחותי הרוח הטובה לא מקשיבה. מה כבר רציתי? מעט אהבה? שיקחו אותי בחשבון, קיום בלי עלבון? זה מעל לכוחי, אלוהים – עזור לי!

רוח: היא לא הולכת! הכל אפל. היא הופכת כל מה שאני רוצה למשהו שפל. אלוהים עזור לי! זה מעל לכוחי.

ביחד: חוסר האונים מחבר ביננו/ מקום משותף/ שתינו חסרות אונים/ זו מול זו עומדות פנים אל פנים/ לא מעמידות פנים/ חסרות פניות/ בלי צפון, בלי דרום, בלי מערב, בלי מזרח/ נפשנו הומיות/ אנחנו אחיות/ בנות משפחה אחת. / מרימות ידיים/ נותנות לידיים לצנוח בחוסר אונים / הורינו האלוהיים אינם עונים/ אינם מכוונים./ נשאר יחד/ נוותר/ נרפה/ נשחרר /נמתין לסוף אחר.