אני ארעית. בית המשאית שלי ארעי. היומיום שלי ארעי. וערב חג הסוכות, הקיום הארעי שלי מתחבר לפתע למצווה – בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח. הרבה פרשנויות יש סביב המצווה, אבל המסר המרכזי ברור – צאו מהבית ותחוו מה זה.

מחצלת על האדמה (או גלגלים) מגלה מיד – האדמה לא מיושרת. בטח לא בעונה זו של השנה. היא עשויה רגבים קשים וחריצים עמוקים.

כשאין דלת לבית (דלת המשאית פתוחה לאורך היום כדי לאפשר משב אוויר) מתברר מהר מאד – יש זבובים ויש יתושים ויש עכבישים פצפונים וכולם רוצים את מה שאני רוצה – צל ומים ומשהו לאכול.

כשהקירות דקים או שאין קירות – החוץ קרוב מאד. על רעשיו, משבי האוויר והריחות. הבפנים והבחוץ נושקים זה לזה.

כשיוצאים, כשנמצאים בחוץ, כשמסכימים להכיר בארעיות כמצב קיומי – אפשר וכדאי לשמוח. שנים תהיתי למה המצווה היא: והיית אך שמח. כאילו, מה עם העצב? והרגשות החשובים האחרים?

אבל אני מבינה את זה יותר השנה. אם לא תשמחי – תצנחי. 

הארעיות מאפשרת להכיר באמת –  שהכל חולף, שהכל רעוע, מעורער, לא קבוע, זמני, שכל הבטחונות שאנחנו ממציאים כדי להרגיש בפנים, בבית – הם אשלייה. אנחנו בני חלוף. כל מה שאנחנו מרגישים, עושים, יוצרים ומקווים לו – יחלוף.  מדכא? יכול להיות. ולכך רק תרופה אחת – לשמוח. 

אז הנה 7 סיבות למה לשמוח בארעיות הקיום האנושי

1. הארעיות מאפשרת לראות ולהתנסות בדברים חדשים – להרגיש את צינת הבוקר, להזיע בצהריים, איך החושך יורד לאט, ללמוד משהו חדש שלא ידעתי קודם – על עצמי, על המקום, על החיים.
2. הארעיות מאפשרת להכיר תודה על מה שיש. על כל היש. ותמיד יש. גם כשאין. האין הוא רק יש מסוג אחר.
3. הארעיות פותחת –  לא צריך טקסים של דפיקה על הדלת – אנחנו בחוץ. קל להיפגש, קל לנוע.
4. הארעיות מחייבת גמישות – מה יביא היום הזה? מה יביא הרגע? מה נעשה עכשיו? ועכשיו? 
5. הארעיות פותחת את הסדרים הידועים ומאפשרת לחשוב מחדש על דברים – אולי יש דרך יותר משמחת וטובה לעשות משהו?
6. הארעיות שומרת על פרופורציות – רגשות באים והולכים, עניינים באים והולכים, האורחים באים והולכים. החיים באים והולכים. מה שנראה היום תקוע – נוע ינוע. וגם זה ישתנה.
7. הארעיות מלמדת לאלתר וליצור – כל דבר יכול להיות צלחת, כל דבר יכול להיות כיסא, או קישוט לסוכה. 

אחרי החגים מתחילים ברצינות – נכנסים לתקופת ההגשמה. נכנסים לעבודה, נכנסים למחוייבויות, לשגרה. 

אז רגע לפני כל זה – ניקח לנו את החוץ לנשימה. נתידד עם הארעיות, ונהיה שמחים.