אלול ולילית

רגע לפני ט”ו באב, חג האהבה והירח המלא, הרכב שקניתי יומיים קודם לכן, שפך מנוע בירידה מכביש 1, קצת לפני החיבור לכביש 6.
הפרטים כרגע לא חשובים וגם לא מי אשם ומה היה צריך לעשות אחרת כדי למנוע מהמנוע להתחמם ולמות. תאמינו לי, ביליתי כמעט כל רגע שעבר מאז ביסורי מצפון, בבושה וכאב לב ובחיפוש אחרי הצעות מחיר שאני יכולה לעמוד בהן. לחגיגת המנוע הכושל של האוטו של נועה, הצטרפו מיד כל החוויות והאירועים שבהם כשלו מניעים ומנועים ותנועות. מי ידעה שהם מחוברים ככה ביניהם בכבל מאריך שמגיע עד קצה היקום, מושך אחריו שרשרת פחיות של כישלון. יא אללה, כמה רעש.

אפילו לראות שוב את ההרצאה של ברנה בראון על פגיעות או לשמוע את קולו המלטף של ג’וש מהאמרלד לא הרגיעו אותי. בתוך זה חגגנו 38 שנות נישואין. על הרגע הראשון של החגיגה, כשפתחתי את דלת מקלחת החוץ, התנפלו עלי צרעות שבנו לעצמן קן מאחורי הדלת. לפני שהספקתי לברוח, חטפתי שש עקיצות. זה שרף ממש ובתוך ההולי-שיט של הירח המלא של האהבה, המציא בן זוגי את המונח: חֵמְלָזִית.

הפעילות שלה הפוכה לגמרי למכתזית. היא מרססת בעדינות, אפילו הוזה, רסיסים טיפתיים של חמלה. הפעולה שלהם מדבקת, היא חודרת בעדינות לתאי הגוף, במיוחד לאלו שצברו כשלונות תפקודיים שונים וממיסה את הכאב. זה כואב בהתחלה קצת, אולי מאוד, ולפעמים לוקח זמן עד שהתסמינים מופיעים, לפעמים זה רק בצורה קלה ולפעמים יש צורך בהשגחה בשלב הסוער. אבל החמלזית חומלת ומפרישה מהגוף את כל מה שהתקשה, הצטבר, חסם והרעיל את המערכת.

מולד הירח של חודש אלול יחול ב-19.8 בדיוק עוד שבועיים. אב הולך ומאבד את התנופה, תדר החמלה והמלחמה מתחלף בתדר של סליחה וחיסול. כן, ככה זה בעברית. דבר והיפוכו. יד ביד. גם וגם.

הגברת האחרונה והראשונה שאני עומדת לדבר עליה היא לילית. הראשונה, כי לפי המסורת היא קדמה לחווה, היא זו שנבראה שווה לאדם, היא הנקבה הטהור; ואחרונה, כי היא עומדת לסיים את סדרת המפגשים עם אמהות התורה.

מלים רבות משתמשות בלילית כדי לומר משהו רע: שלילית ופלילית ואלילית למשל. סיפורים מסמרי שיער נקשרים אליה: רוצחת ילדים, מנצלת גברים, שדה ומזיקה, מפתה ונכלולית. כמה פחד נקשר אליה וכמה פרקטיקות הגנה התפתחו מפניה.
בשבילי, לילית לאו דווקא קשורה למיניות נשית פרועה, אם כי אני מבינה למה יצא לה שם כזה. אני רואה בה את קאלי, את גברת מוות, כוח שמפרק, הורס ומחריב. אה, כן, וגם את המערכת המטבולית. כלומר מערכת העיכול שלנו. האם ידעת שבשביל לעכל צריך לפרק קודם את החומר למרכיביו הבסיסיים? שמה שלא מתפרק ונבנה מחדש בהתאם לגוף המעכל, הוא רעל? לילית היא אחראית על תהליכי עיכול, פיזיים, רגשיים ורוחניים, שבזכותם יש חיים.