עוד כמה ימים נציין את יום השוויון האביבי, השנה הוא מתלכד כמעט עם חג הפורים וליתר דיוק עם תענית אסתר שבמקור נמשכה שלושת הימים שבהם צמה אסתר לפני ששמה את פעמיה לעבר אחשוורוש. היא מהמרת על חייה, אומרת: וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי, וזוכה בסופו של דבר בחצי המלכות, מה שמוביל למהלכים פתלתלים שבסופם משתנה גורל היהודים ומתהפך.
המעבר מהחורף אל האביב, הוא זמן רגיש. יש בו סיכון גדול וגם סיכוי. כל מה שיוצא לאור ולאוויר העולם בזמן הזה הוא פגיע, רך ועלול לאבד את קיומו. כמו כל תינוקת יש תלות עצומה בעולם מבחוץ. האם יתקבל מענה? יושט שרביט הזהב? האם תענה בקשתי?
לפעמים קל יותר לא להסתכן ולשמור על הקיים. אבל יש דברים שאם לא ייצאו לאור, כלומר יישארו במגירה, על הנייר, חלומיים ונחשקים, הם עלולים גם אז לדעוך ולגווע. גם
אז מה שלומך בעונה הזו?
1. האם יש לך הארה, תובנה, סדנה, יצירה, מתנה – ואת חשה דחיפות וחשק לצאת איתה לעולם? עכשיו, מיד, בבת אחת, על החיים ועל המוות? אני מציעה שתנשמי עמוק ותחבקי את מה שרוצה לצאת עוד קצת. עוד כמה ימים.
2. האם את מוצפת רגשית? מדוכאת ואין לך כוח לכלום? – כולנו נמצאות בתקופה ארוכה ומתישה של לוחמה פיזית ונפשית. כשהאנרגיה משתנה לכיוון החוצה אל האור, אנחנו מגלות שהמצברים ריקים. מה את יכולה לעשות כדי למלא אותם ולו קצת?
☀️כדאי גם להשתמש באור המיוחד שקורן עכשיו אל האדמה: בעיקר בזריחה ובשקיעה ולבקש ממנו שיתמוך את החלומות שלך ויעניק כוח, עמידות ומשאבים למה שרוצה לפרוח ולשאת פרי.