לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ.
וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה
שרה מייצגת את השליטה המוחלטת בעולם החומר, את היכולת לשרות ולהנהיג את ביתה ביד רמה. לצד כל זאת – עקרותה של שרה היא עקרות של חוסר חיבור לרוח. הירידה אל החומר כניתוק של יסוד הארץ שאינו יכול לקבל לתוכו את האלוהי. רק שאלוהים משנה את שמה משרי לשרה – היא יכולה להרות וללדת את יצחק.
שרה צוחקת לשמע הבשורה שתלד בגיל מבוגר. צחוקה הוא יסוד ההומור שפותח לאפשרויות חדשות, בלתי ידועות ומרים אותנו מזרועות החומר.
כמו שנאמר: האדם מתכנן ואלוהים צוחק.
שרה מלמדת אותנו שכל דבר יכול להתרחש אם נפתח את עצמנו לרוח