שרה

לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי:  כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ.

 וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה

שרה מייצגת את השליטה המוחלטת בעולם החומר, את היכולת לשרות ולהנהיג את ביתה ביד רמה. לצד כל זאת – עקרותה של שרה היא עקרות של חוסר חיבור לרוח. הירידה אל החומר כניתוק של יסוד הארץ שאינו יכול לקבל לתוכו את האלוהי. רק שאלוהים משנה את שמה משרי לשרה – היא יכולה להרות וללדת את יצחק.

שרה צוחקת לשמע הבשורה שתלד בגיל מבוגר. צחוקה הוא יסוד ההומור שפותח לאפשרויות חדשות, בלתי ידועות ומרים אותנו מזרועות החומר.

כמו שנאמר: האדם מתכנן ואלוהים צוחק.

שרה מלמדת אותנו שכל דבר יכול להתרחש אם נפתח את עצמנו לרוח