זרש – זר מכושף

לפני שנתיים וחצי התחלתי לסרוג. אלו היו ימים של ראשית הקורונה ואני הסתגרתי בבית עם המון חוטי כותנה והתחלתי ללמוד.
מה עשיתי? ריבועי סבתא ושמיכות וכיסויי מיטה. מה לא עשיתי? שום דבר שימושי. לא כובעים. לא אפודות. לא סוודרים. לא צעיפים. אולי קצת. בכל זאת נולד לי נכד.

ואז התמסרתי, באופן מקרי לכל מיני דברים קטנים ויפים. מה שנקרא אורוגמי. וכשהתחילו להצטבר, ובעיקר אחרי שלמדתי לסרוג אדום חזה, נוצר הזר המכושף הראשון שלי. הוא נוצר כמתנה לחברה קרובה, שאדום החזה קרוב ללבה. אחר כך עשיתי עוד זר לחברה אחרת, והם התחילו לבוא עוד ועוד.

את הזרים אני קולעת מהלפופית שמשתוללת בגינה. עד לפני שלמדתי לקלוע אותה, היא היתה האויב, זה שזוחל מהגינה של השכנים ומתפשט בקצב מהיר בגינה שלי. מאז שאני קולעת איתה, היא חברה טובה. היא מתנה שקיבלתי.