שירה

1. ספר השירים של נהר שניר מפתיע ומרגש. נהר שנפגע קשות בראשו אומר כי השירה משמשת אותו כתחליף לפה, לכושר

1. חם מאד. לובן מבהיק. בשיעור הנהיגה השלישי שלי הרגליים כבר לא רועדות בלי שליטה. מסתובבת שוב ושוב במעגל תנועה

אמא נפטרה בערב יום השואה. נקברה ביום השואה. את ספר השירים הזה לקחתי מארון הבגדים שלה, שמדף אחד ממנו היה

כריכה קשה. כחול וזהוב. קלאסיקה. ספר מכושף.  כי סערת עלי, עוד חוזר הנגון, שדרות בגשם, עוד אבוא אל ספך.יום ראשון, עוד

1. לחץ. בשיעור הנהיגה על המשאית רעדו לי הרגליים. זה  השיעור השני.2. הספר שירי לחץ יצא כשנולדתי. הרביעי בספרי שיריו

יום בדרכים. מפגשים. האב השכול מחבק את מנחמיו.  כשהדברים מדויקים העולם מרגיש חיק.הספר גחליליות:  הייקואי רך, מדויק. הכאב מוצפן בתוך

אם את הולכת לאיקאהבקיץ 2014 בעיצומה של מלחמת צוק איתן, בתוך האבל שלי על אמא, ותוך רעדה וטלטלה של בית החלומות שהקמתי לי –

צָמַחְתִּי שׁוּב וְשׁוּב כְּמוֹ הָעֵשֶׂב חוויתי שְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים גִּלְגּוּלִים מתתי מהמינרליות וְהָפַכְתִּי לְצֶמַח ומהצמחיות מתתי וְהָפַכְתִּי חָיָה מתתי מהחייתיות וְהָפַכְתִּי אָדָם

אֶל שְנָתִי נָפַלְתִי וּבָה הָלַכְתִי, לֹא הָלַכְתִי – נָפַלְתִי מִשֶמֶש חָצוֹת וְעַד נֹגָה נָדַדְתִי. לֹא אֲנִי, בִּשְנָתִי נָדַדְתִי עַד שֶמֶש

 שלוש מכשפות מעופפות באפלה מרחפות, סוחפות ואפופות, הן נכספות ומחפשות זיזי זהב זוהר בחשיכת הזמן. הן צוללות מצמרות ומחפשות צרות,