מחשבות על החיים

ביום חמישי האחרון, תמי ברוך המאמנת של קבוצת הריצה שלנו הודיעה שלא ניפגש יותר. האמת, זה לא היה צריך להפתיע

מישהו אמר משהו, מישהו עשה משהו, משהו קרה. זה היה מסובך להבנה, זה היה קשה לעיכול, זה דרש תגובה מיידית.

בשבת בבוקר יש זמן לריצה הארוכה של השבוע. בלילה ירד גשם ונשבו רוחות, אבל כשיצאתי לרוץ השמש יצאה והיה מזג

התעוררתי לפני השעון המעורר, ידעתי לפי המואזין שזהו נגמר הלילה. לחזור לישון חצי דקה או לא? חזרתי. בכל זאת אני

כשיצאנו הבוקר לרוץ, היה טפטוף עדין. לא משהו שצריך לשים אליו לב. הפעם בחרנו לרוץ "אינטרוולים" – פעם לאט, פעם

היום רצנו 6 קילומטר לתוך היער, האוויר היה רחוץ ונפלא, היער ירוק והכלניות אדומות. לוקח לי זמן ממש להתעורר ולהתחמם

הסתיו ואיתו ראש השנה, הם סיום מעגל. מעגל ענק של זריעה, גידול, צמיחה וקציר, הן בטבע והן בכל תחומי החיים