מחשבות על החיים

הגשם ירד. באחת שינתה האדמה את צבעה והכל האפיל והעמיק והתבצבץ. השמיים התכסו בשמיכה אפורה ולבנה והמרחב הפתוח – שמחוץ

אני קמה בחמש ורבע ויוצאת לריצה שלי בחמש וחצי, כבר כמה חודשים. כבר כמה ימים שאני שמה לב שלקראת סוף

עם סיום סוכות מתחילה עונת "אחרי החגים". עכשיו אמורים להתחיל "החיים האמיתיים". על-פי המסורת, בחג הסוכות נקבע גורל השנה מבחינת

היום הכי קצר של השנה מתקרב והולך אלינו, נר ראשון של חנוכה וכל כך יבש… איפה הגשם שהתפללנו אליו בסתיו?

לסתיו יש איכות מיוחדת. הרגשה שאפשר רק לתאר אותה בדימויים שחוקים. באמצע הלילה, אני קמה לכבות את המאורר ולהתכסות בשמיכה

  צילום אורי ברקת ישבנו בסוכה, אכלנו ארוחת צהריים והרחנו את האתרוג. חג נחמד – לא הורגים אף אחד, לא

יום כיפור הוא זמן לפשפש במעשינו הרעים, להיזכר במי פגענו ולבקש סליחה, זהו צד אחד של המטבע ואם נאמר את