הביתה – אמנות החיים בתנועה
ראשי מחשבות על החיים הביתה – אמנות החיים בתנועה

אמנות החיים בתנועה

מעגל שיחה על החיים בתנועה

לפני למעלה משנה עברנו לגור במשאית-בית אדומה שאנחנו קוראים לה הביתה. ביחד איתנו גר בה מיץ החתול הנודד. במהלך השנה האחרונה היינו ב-77 ישובים ומקומות. אפשר לקרוא על עלילות המסע בבלוג נוע תנוע.  כאן למשל אפשר לקרוא על מסירת הספרים ותהליך הפרידה מהם. כאן על כמה היבטים פרקטיים של החיים האלו, כאן יש שיר.  שנינו עובדים – נועה היא עורכת ספרים ובעלת אדמה – בית הוצאה לאור ושרון הוא מידען עצמאי. החיים בדרכים, בחוץ – מחייבים שינוי פנימי שאנחנו עדיין בעיצומו. הם ניסוי אישי, חברתי בלהרגיש בבית. אנחנו מזמינים אותך לעצור לרגע, להצטרף לשיחה על החיים בדרכים, על תנועה ושינוי. יהיה אפשר גם להציץ הביתה לרגע.  נשמח לקבל הצעות למקומות שעוד לא היינו בהם ולתכנן מסלול מחדש. 

לחלץ שירה מהחיים

השירה היא הרשת הסמויה מן העין שמחברת ויוצרת את אירועי החיים. כשאנחנו מתחברים אליה, או אפילו מנסים להתחבר אליה, אנחנו הופכים, ולו לרגע, למשוררי חיים, ליוצרים ויוצרות. וגם – להופכי היוצרות. לא פעם, עומס החיים והקצב שלהם תוקעים את השירה עמוק בבוץ. פעילות החילוץ היא השבה של הזכות הבסיסית להרגיש בבית בעולם.   ביום רביעי בשעה 10:00 תתקיים סדנת חילוץ שירה מהחיים – הסדנא תעסוק באפשרות ובהזדמנות לחלץ מתוך אירועי החיים את השירה, את היופי והפיוטיות. זהו חיבור ייחודי בין ההתבוננות הביוגרפית על אירועי חיים, לבין היכולת הפואטית, השירית לחלץ מתוך אירוע – את מהותו. את מה שהוא חותמו של האני האינדיבדואלי של כל אחד ואחת מאיתנו. האני שהוא המשורר של חיינו.
חילוץ שירה מתחיל בהתבוננות באירוע והפיכתו לתיאור מילולי. לאחר מכן, בתהליך מובנה ומונחה – נחלץ מהתיאור את המהות ונתחיל לשחק איתה. נגלה עם אילו אירועים אישיים נוספים היא מתחברת, לאיזה סיפורים, אגדות ומיתוסים היא קשורה. תהליך החילוץ מסתיים בכתיבת שיר, או התכוונות לשיר או התחלה שלו. התהליך הוא העיקר. מתוך תקווה ואמונה שכל אחד ואחת מאיתנו ירצה להמשיך להיות מחלץ שירה מורשה ומאושר של חייו. את הסדנא תנחה נועה שהיא משוררת, עורכת ספרים, הקימה ומטפחת את אדמה – בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת. וצריך להירשם. כאן.

עושים  תרבות

 אנציקלופדית תרבות סיפקה בשנים המעצבות את האופן שבו ראינו ודמיינו וחשבנו תרבות. הדימויים היפיפיים חרוטים עמוק בנפש של דור שלם. מזה זמן רב שאני גוזרת את הדימויים ומחברת אותם מחדש, מערבבת תרבות בתרבות, ערבים ויהודים, הודו ואינדיאנים, בעלי חיים ואנטומיה עם האינקוויזציה והאיסלאם. בדרך זו נוצרים הקשרים חדשים וקרקע התרבות היציבה נעה ומשתנה. בפינת התרבות שלנו יחכו לכם כרכים ישנים של האינציקלופדיה, מספריים ודבר – תוכלו להצטרף למפעל הגזירה שלי ולהשתלב במפעל ההדבקה – המשותף והפרטי.

  • דלת השירותים במשאית
  • מגירה בנושא זוגיות. מי רואה את הג'יני?

Code is Poetry

The WordPress community

שיתוף
  • Facebook
השארת תגובה

ביטול

הרשמה לבלוג נוע תנוע

אישור ההרשמה בדרך, אולי הגיע לספאם, אז חפשי אותי גם שם

יורדת מהעננים
אמטיפוס ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גילאי מפתח הריון ולידה חגים ומועדים יעוץ ביוגרפי מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מפת חיים נוע תנוע סיפורה ספרי אומן ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • מפגשי הראשון עם הפיות (עד כמה שזכור לי)/ יפעת מנטל
  • הפיות של יפעת
  • into the woods
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס