אז מי אני? לולב? אתרוג? ערבה? הדס? כולנו חושבים שבעצם אנחנו אתרוגים, שיש לנו גם טעם וגם ריח, גם למדנים
מהו האני? אותה ישות ייחודית נצחית שלובשת זהות עם הלידה ופושטת אותה עם המוות. קשה לתפוס אותה, כל מילה שתתאר
"זאת הפעם השלישית שאני מזמין אותה, ושוב נשבעתי לעצמי שזהו זה, עד כאן. ככה אי אפשר להמשיך. בנאדם לא יכול
אירועי הלידה הם מפתח לחיינו עלי אדמות. הן מלים בשפה קדומה שבה הנולד מבטא את עצמיותו. כשאנו לומדות לפענח את
בואו נזכור את לילית האישה שנשכחה, (ושימו לב שכדי להיזכר, יש לעשות שימוש בז.כ.ר). מיהי לילית? האם היתה קיימת? אם
השבוע ראיתי שוב את הסרט "שר הטבעות – שיבת המלך" (הסרט השלישי בטרילוגיה). איך שלא מסתכלים על זה, לא מדובר
אמא איפה הייתי לפני שהייתי אצלך בבטן? כמעט כל פעוט כבן שלוש או ארבע ישאל את השאלה הזו מתישהו. ואכן,
הביוגרפיה – פירושה כתב החיים של האדם משרטט מפת התפתחות שבה אבני דרך במסע החיים. ככל שאנו צעירים יותר כך
שחר קדמון מגיע אלי בוקר אחד של קיץ לפני שנה. "גלי אמרה לי לבוא אליך," הוא אומר. "מי זאת גלי?"
האוויר היה יבש וצח, בוקר ראשון של אביב עלה מעבר למישורים. מזווית העין הבחנתי כי אמי קמה, עמדה כדרכה מחוץ
באמצע מאי בשנת 1800 חצה נפוליון את מעבר סן ברנאר הגדול עם 36,000 חיילים, מבצע שעד אז נחשב כמעט בלתי
הם התגודדו בחושך זמן רב לפני שהרכבת הגיעה אל התחנה הקטנה. היו שם בעיקר נשים: אמהות צעירות שאימצו אל גופן
יכול אני לראות שהשעה היא שמונה ושלושים בבוקר, גם בלי שאסיר את ידי מידיתו השמאלית של כידון האופנוע. הרוח היא
כלי נגישות