נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
רק רציתי לרוץ
ראשי מחשבות על החיים על מה אני חושבת כשאני רצה רק רציתי לרוץ

רק רציתי לרוץ

16 בפברואר 2013 8:22 אין תגובות נועה ברקת

בשבת בבוקר יש זמן לריצה הארוכה של השבוע. בלילה ירד גשם ונשבו רוחות, אבל כשיצאתי לרוץ השמש יצאה והיה מזג אוויר מושלם. בדרך לעדי עוד הרגשתי את הגוף מאובן ונוקשה, את הגב חורק ורוטן, אבל לאט לאט הפשיר הכל. יש לי שני אופני ריצה – ריצה הראשונה שלי, הרגילה, היא ריצה שאני "מכריחה" את הרגליים שלי. זאת ריצה מחולקת – יש את הרגליים עד המותניים שעושות דבר אחד ואת החלק העליון של הגוף שקשור לראש ש"יושב" עליהן. כשאני רצה ככה אני רצה לאט, בטח מוזר, ואני נאבקת בסך הכל לשרוד…ויש ריצה שמגיעה לפעמים אחרי הרבה זמן, לפעמים אחרי מעט זמן, לפעמים לרגעים לפעמים לזמן יותר ארוך שבה כולי רצה, אני מחוברת והריצה מגיעה מכפות הרגליים, מהמגע עם האדמה, אני מוקפצת, אני מקבלת אנרגיה מעצם הריצה עצמה. אני לא חושבת, אני רק ריצה, רק רצון, רק רץ. היום זה קרה אחרי המון זמן ורק לרגע, אבל הרגע הזה ילווה אותי כל היום ויתן לי כוח.

שיתוף
  • Facebook
מחשבות על החיים
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

הרשמה לבלוג נוע תנוע

אישור ההרשמה בדרך, אולי הגיע לספאם, אז חפשי אותי גם שם

יורדת מהעננים
אמטיפוס ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גילאי מפתח הריון ולידה חגים ומועדים יעוץ ביוגרפי מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מפת חיים נוע תנוע סיפורה ספרי אומן ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • מפגשי הראשון עם הפיות (עד כמה שזכור לי)/ יפעת מנטל
  • הפיות של יפעת
  • into the woods
הרשמה לבלוג נוע תנוע

בניית אתרים - WordPress
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס