נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
מה שנשאר
ראשי ספרים ספרי חיים מה שנשאר
8 ביוני 2016 8:30 אין תגובות נועה ברקת

ma anat

 

 

 

ענת סוונך היא רק בשנות העשרים שלה וכבר כתבה את סיפור מסע ההתבגרות שלה – בת למשפחה אתיופית שנולדה שם וגדלה כאן. הסיפור נפתח בעזיבתה של האם את הבית ונמשך לאורך שנות ההתבגרות של ענת, האלכוהול, הבלבול, החיפוש והמציאה של מסגרת חדשה שמעניקה לה כיוון. הספר נכתב במסגרת פרוייקט תל"ם.

כך הוא נפתח:

לילה סוער

כבר בשעות המוקדמות של הבוקר אמא התחילה לנקות את הבית, עשתה אבק, שטפה את הרצפה עם סבון חדש, שמה כיסויים חדשים לספה בצבע אדום בולט ומושך יותר מהצבע האפור והדהוי שהיה והניחה עציץ בכל פינה. משהו קרה בבית.

מאוחר יותר, כשסיימה את עבודת הניקוי והסידור, הלכה לעשות קניות. אני ועדי אחותי הגענו הביתה בשעה 14:00 בצהריים, אחרי הלימודים. זהבה והרצל הגיעו יותר מאוחר, אולי חצי שעה אחרינו. הנחנו את התיקים וישר ירדנו למטה לשחק עם חברים. עדי אהבה לשחק עם החברים שלי ולכן היתה איתי. שיחקנו במתנ"ס מאחורי הבית עד שהערב ירד והתחיל להחשיך.ma back

שיתוף
  • Facebook
ספרי חיים
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

הרשמה לבלוג נוע תנוע

אישור ההרשמה בדרך, אולי הגיע לספאם, אז חפשי אותי גם שם

יורדת מהעננים
אמטיפוס ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גילאי מפתח הריון ולידה חגים ומועדים יעוץ ביוגרפי מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מפת חיים נוע תנוע סיפורה ספרי אומן ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • מפגשי הראשון עם הפיות (עד כמה שזכור לי)/ יפעת מנטל
  • הפיות של יפעת
  • into the woods
הרשמה לבלוג נוע תנוע

בניית אתרים - WordPress
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס