נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • מי אני?
    • מי הינך?
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • הכשרה אישית
      • שאלות חיים- חוברת הדרכה לכתיבת סיפור חיים אישי
  • יועצת ביוגרפית
    • שער היעוץ הביוגרפי
    • ביוגרפיה
  • מה שאני כותבת
    • שירה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • מי אני?
    • מי הינך?
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • הכשרה אישית
      • שאלות חיים- חוברת הדרכה לכתיבת סיפור חיים אישי
  • יועצת ביוגרפית
    • שער היעוץ הביוגרפי
    • ביוגרפיה
  • מה שאני כותבת
    • שירה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • מי אני?
    • מי הינך?
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • הכשרה אישית
      • שאלות חיים- חוברת הדרכה לכתיבת סיפור חיים אישי
  • יועצת ביוגרפית
    • שער היעוץ הביוגרפי
    • ביוגרפיה
  • מה שאני כותבת
    • שירה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • מי אני?
    • מי הינך?
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • הכשרה אישית
      • שאלות חיים- חוברת הדרכה לכתיבת סיפור חיים אישי
  • יועצת ביוגרפית
    • שער היעוץ הביוגרפי
    • ביוגרפיה
  • מה שאני כותבת
    • שירה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
דרך המים
ראשי מחשבות על החיים דרך המים
נועה ברקת

 אלי, כל בוקר כשאני פוקחת את עיני וסיזיפוס מגיש לי את הסלע היומי שלי, תן לי לזכור את דרך המים.

תן לי לזכור את הזרימה המתמדת, הקלה, שאין בה מאמץ. תן לי לזכור כי הכל משתנה כל הזמן, נטווה ונפרם, עולה למרומים, יורד למעמקים, קוצף בשצף, נח באיטיות מתפנקת, מבעבע, מחלחל, סוער, עוטף ונע כל הזמן.

תן לי לזכור כי, למרות כל זאת, הכל נשאר כשהיה והכל אחד.

תן לי לזכור כי בדרך המים אפשר לעקוף, להמיס, להציף ולעבור כל מכשול, כל אתגר, כל סלע, יהיה אשר יהיה משקלו וגדלו. בדרך המים יש מקום לאמונה, סבלנות, עדינות והתמדה.

אלי, כשאני פוקחת את עיני וסיזיפוס מגיש לי את סלע המציאות הקשה, תן לי לזכור כי המים יכולים לעלות גבוה, רק אחרי שהם ירדו למקום נמוך. תן לי לזכור כי המסע לראשי ההרים ולעומקי התהום יכול להיות מהנה ומספק לכל אורכו ולא רשימה של כישלונות והצלחות, מאמץ ומנוחה. תן לי לזכור כי בכל מקום שבו המים זורמים – בערוציהם הסודיים הבלתי נראים, בתהומות, במטרי זעם או ברכה מהשמיים או בנהרות רחבים, הרי שהם מחוברים טיפה לטיפה, הם אחד. תן לי לזכור בתהום את חדוות השמים ובסעור הגלים, תן לי לזכור את פכפוף הפלג.

אלי, תן לי לזכור כי גם כשהכל נראה קפוא, ישנה זרימה ובשעה הנכונה יופשר הקרח.

אלי, תן לי לזכור כי הדבר היחידי שיכול להזיק למים הוא הזיהום שאני, סיזיפוס ואחרים, פולטים בניסיונותינו הבלתי פוסקים להשאיר את הסלע על ההר.

שיתוף
  • Facebook
מחשבות על החיים
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

יורדת מהעננים
אדמה - בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת אמטיפוס ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גילאי מפתח הוצאה לאור הריון ולידה חגים ומועדים יעוץ ביוגרפי ליווי כותבים לימודים מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מפת חיים נועה ברקת נוע תנוע נעה תנוע סדנאות סיפורה ספרי אומן ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרי פרוזה פותחת ספרים פרוזה קוראת שירה קרמה שירה
הרשמה לאיגרת

יוצא מהמגירה
  • עצמאות?
  • מקום בטוח
  • חירות, זכרון, עצמאות
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס