נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
נועה ברקת
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
  • 0 פריטים0₪
  • עמוד הבית
  • עורכת ספרים
    • ספרי זיכרון
    • ספרי חיים
    • אנתרופוסופיים
    • ספרי-אומן
    • הריון ולידה
    • יועצת ביוגרפית
      • שאלות חיים
      • שער היעוץ הביוגרפי
      • ביוגרפיה
  • ספרים שערכתי
  • מי אני?
  • מה שאני כותבת
    • שומרת לילה
    • מחשבות על החיים
    • סיפורה
  • צרו קשר
בעלייה
ראשי מחשבות על החיים על מה אני חושבת כשאני רצה בעלייה

בעלייה

13 בפברואר 2013 5:34 אין תגובות נועה ברקת

התעוררתי לפני השעון המעורר, ידעתי לפי המואזין שזהו נגמר הלילה. לחזור לישון חצי דקה או לא? חזרתי. בכל זאת אני בן אדם. בחוץ חושך וקר מאד, אבל היום אני יכולה לרוץ יותר בקלות. אנחנו עושים הקפה פנימית (בוקר טוב ציפורים) ויורדים לכפר השכן שיש לו כביש רחב וטוב וארוך. אמרתי יורדים, כי בדרך חזרה עולים. בדרך כלל אני רגילה להתנשף בעלייה הזו, לעודד את עצמי מבמפר לבמפר (הנה רק עוד קצת, עוד כמה צעדים…), אבל היום אפילו לא שמתי לב והייתי בסוף העלייה. כבר התחיל אור והסתכלתי מזרחה כהרגלי לראות מה שלום השמש הבוקר ולהרהר בשאלה שארנון שאל אותי – אז יש קשר או לא? (לזריחה ולאופי היום). השמיים היו בהירים והזריחה כל כך חלקה, ואילו הבוקר של עומד להיות מחולק לפיסות קטנות של עניינים, והמון מעברים, בטח לא יום חלק ובהיר. גם אם אני אנקוט בגישה החיובית, בכל זאת להיכנס לרמת ישי ולצאת בשלום דורש קצת יותר מזה. עד שאני מהרהרת את זה כבר הגענו לשער, עלינו וירדנו הביתה.

שיתוף
  • Facebook
מחשבות על החיים
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

הרשמה לבלוג נוע תנוע

אישור ההרשמה בדרך, אולי הגיע לספאם, אז חפשי אותי גם שם

יורדת מהעננים
אמטיפוס ביוגרפיה ביוגרפיות מוארות גילאי מפתח הריון ולידה חגים ומועדים יעוץ ביוגרפי מחשבות על החיים מיומנה של העורכת מפת חיים נוע תנוע סיפורה ספרי אומן ספרי זיכרון ספרי חיים ספרי ילדים ספרים ספרים אנתרופוסופיים ספרים על הריון ולידה ספרים שערכתי ספרי פרוזה פותחת ספרים פרוזה שירה
יוצא מהמגירה
  • מפגשי הראשון עם הפיות (עד כמה שזכור לי)/ יפעת מנטל
  • הפיות של יפעת
  • into the woods
הרשמה לבלוג נוע תנוע

בניית אתרים - WordPress
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס