בלי לשאול לדעתו, נולד מוריס לזוג יהודים חמים ואוהבים במלאח החדש של מקנס שבמרוקו.

הספר סמטאות חיי אינו ביוגרפיה רגילה. מוריס, אב לארבע בנות וסב לשישה נכדים, מעיד על עצמו שניחן בזיכרון חד לתקופות עתיקות, וכי הוא חי בין חלומותיו לבין הגעגועים הבלתי פוסקים לבית הוריו.

הספר כתוב מנקודת מבטו של ילד ללא גיל, המסייר בסמטאות המלאח הישן והחדש ומתאר את המקומות, האתרים והאנשים שהוא פוגש.

את הספר התחיל מוריס לכתוב בשנת 2004 בתיאור המלאח הישן. תחילתו בכניסה לפתחו של רחוב דרב אלגנדור, העורק הראשי שמחבר את המלאח הישן לחדש. ביציאה, ולאחר תאור המפגש עם אביו הוא כותב: "קדימה אבי, הושט לי יד ונלך. נחלוף יחדיו את מבואות המלאח הישן אל המלאח החדש. לא אביט אחור, אשאיר את העבר הנפלא מאחורי ואשמר בזיכרוני את מיקומם ואת דמותם של האתרים והאנשים הנפלאים שהיוו את חיי."

הספר ממשיך בבאב אלכמיס, שער המלאח החדש ובפרידה מההורים העולים ארצה ומשאירים אותו מאחור. סיפורים נוספים, חלקם מהחיים בארץ, מפגשים עם בני המשפחה ואירועים נוספים משובצים בין סמטאות הספר.

סמטאות חיי כתוב בשפה עשירה, רווית הומור ושנינות, עין רגישה לבני אדם, כמו גם טעמים, מראות וסיפורים אנושיים – חלקם עוקצים, חלקם מצחיקים, חלקם מתוקים וחלקם מרירים,  אך כולם-כולם מלאי אהבה וכבוד.